הבעל שם טוב

04/05/17



טקס הדלקת נרות ✨

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדוֹנָי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וֶצּיוָנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת.
(נוסח מסורתי)

בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ הַשַּׁבָּת. הָבִיאִי נָא עִמֶך אֶת הַמַּרְגּוֹעַ, אֶת הַשַּׁלְוָה שֶׁלְּאַחַר שָׁבוּעַ רַב-פָּנִים שֶׁל הֲמוּלַת עָמָל וַעֲשָׂיָה חִינוּכִית. אֶת הֶחָלָל שֶׁבְּתוֹכוֹ אֶפְשָׁר לִרְקוֹם אינסוף שֶׁל חֲלוֹמוֹת – בְּיַחַד וּלְחוּד.אֶת שְׁעַת הַמְּחִילוֹת בָּהּ נוּכַל לִשְׁמֹעַ אֶת פְּעִימוֹת לִבּוֹ שֶׁל הַזּוּלַת.
בָּרוּךְ בּוֹאֵךְ, בָּרוּךְ נֶרֶךְ.
(נוסח מחודש)

קידוש היין 🍷

יום הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם:
וַיְכַלאֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה:
וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אתו. כִּי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשׂות:
סַבְרִי מָרָנָן. (ועונים – לְחַיִּים):
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, בּורֵא פְּרִי הַגֶּפֶן:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁו בְּאַהֲבָה וּבְרָצון הִנְחִילָנוּ, זִכָּרון לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם. וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון הִנְחַלְתָּנוּ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:
(נוסח מסורתי)

נְבָרֵךְ עַל הַגֶּפֶן וְעַל פָּרֵיה ַגֶּפֶן וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה, מַתְּנַת אֲדָמָה וְאָדָם וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה רְחָבָה וְטוֹבָה.
(נוסח מחודש)

ברכת המוציא 🍞

עֵינֵי כל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ. וְאַתָּה נותֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּו:
פּותֵחַ אֶת יָדֶךָ. וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצון:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱל הֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, הַמּוצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ:
(נוסח מסורתי)

נְבָרֵךְ עַל הַלֶּחֶם כְּסֵמֶל לִיצִירַת הָאָדָם, עָמַל כְּפִיו וּמַעֲשֶׂה יָדָיו.
כִּי לוֹ הַבְּחִירָה בֵּין טוֹב וְרֵעַ - וְיִבְחַר בַּטּוֹב.
(נוסח מחודש)

לא ישא גוי

לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב,
וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.

(ישעיהו פרק ב')

יום יבוא

יום יבוא, יום יבוא
במהרה, בקרוב הוא יבוא
זאת ידע כל אדם
בעמקי לבבו
יום יבוא, יום יבוא, הוא יבוא!

יום יבוא, יום יבוא
הוא קרב והולך בנתיבו
לא יושפל שום אדם
על גזעו וצבעו
יום יבוא, יום יבוא, הוא יבוא.

הוא יבוא, זה היום
כך אראינו ואין זה חלום
אם נמות כמשה על פסגת הר נבו
זאת נדע, הוא כבר בא,
הוא כבר בא, הוא כבר בא

יום יבוא במהרה
פעמון החרות דרור יקרא
ושחורים ולבנים יתכנסו מסביבו
יום יבוא, יום יבוא, יום יבוא.

יום יבוא, יום של אור
יום של חג לאדם השחור.
יחייך אז האל ממרומי מושבו.
יום יבוא, יום יבוא, הוא יבוא!

הוא קרב, זה היום
ועם בוקר נקום ופתאום
גם אנחנו פתאום בני אדם ככולם
אז נדע, הוא כבר בא,
הוא כבר בא, הוא יבוא!

ברכת השלום

אדון השלום , מלך שהשלום שלו עושה שלום ובורא הכל. יהי רצון מלפניך שתבטל מלחמות ושפיכות דמים מן העולם ותמשיך שלום גדול ונפלא בעולם ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה.
עזרנו והושיענו כולנו שניזכה תמיד לאחוז במידת השלום ויהיה שלום גדול באמת בין כל אדם לחברו, ובין איש לאשתו ולא יהיה שום מחלוקת אפילו בלב בין כל בני אדם ויהיה כל אדם אוהב שלום ורודף שלום תמיד באמת ובלב שלם.
ולא נחזיק במחלוקת כלל לעולם ואפילו נגד החולקים עלינו ולא נבייש שום אדם בעולם מקטן ועד גדול ונזכה לקיים באמת מצוות ואהבת לרעך כמוך בכל לב וגוף ונפש וממון, ויקויים בנו מקרא שכתוב "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין
מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבור בארצכם:
יהוה שלום, ברכנו בשלום.

יהי הכל

יְהִי הַכֹּל
שִׁיֵּךְ לְכָל שֶׁיּוּכַל
לְהָטִיב עִמּוֹ
שֶׁיּוּכַל לְהָטִיב עִמּוֹ

הַיֶּלֶד לָאִשָּׁה הָאִמָּהִית
לְמַעַן יִגְדַּל
הָעֶגְלָה ל ָעֶגְלוֹן הַטּוֹב
לְמַעַן יִנְהַג בָּהּ הֵיטֵב
וְהָאֲדָמָה, לְמַשְׁקִים אוֹתָהּ מַיִם
לְמַעַן תִּתֵּן פִּרְיָהּ בָּעִיתוּ

השבת מביאה לשוויון

מהי השבּת? זֵכֶר לְמַלכותו של כל אדם ואדם, הֲריסת ההבחנה בין אדון לעבד, בין עני לעשיר, בין הצלחה לכישלון. השבת היא התגלמותה של האמונה בשוויון כל בני האדם ובמשמעותו של שוויון זה: אצילוּת בני האדם. החֶטא החמוּר ביותר שיכול אדם לעשות הוא – לשכוח שהוא נָסִיך.

הלך נפש א'

הַיּוֹם הָלַךְ וְהֶחְשִׁיךְ,
דָּעַךְ הַיוֹם.
זָהָב מוּעָם צֻפּוּ שְׁחָקִים
וְהָרֵי רוֹם.

סְבִיבִי הִשְׁחִיר מֶרְחַב שָׂדוֹת
מֶרְחָב אִלֵּם;
הִרְחִיק שְׁבִילִי – שְׁבִילִי בּוֹדֵד,
שְׁבִילִי שׁוֹמֵם.

אַךְ לֹא אַמְרֶה פִּי הַגּוֹרָל,
גוֹרָל רוֹדֶה,
אֵלֵךְ בְּגִיל לִקְרַאת הַכֹּל,
עַל כֹּל אוֹדֶה!

הלך נפש ב'

לְכִי, לְכִי בִּשְׁבִילֵךְ –
עָלֹה תַעֲלִי
אִישׁ אַל יַעַצְרֵךְ,
אַל יֹאמַר: עֲלִי, עֲלִי!

לְכִי, לְכִי בִּשְׁבִילֵךְ –
עָלֹה תַעֲלִי
אִישׁ אַל יַעַצְרֵךְ,
אַל יֹאמַר: עֲלִי, עֲלִי!

וְהָיָה כַּעֲלוֹתֵךְ
יֵאוֹר לָךְ הַיּוֹם –
וְהִנֵּה אַתְּ אֵינֵךְ
בּוֹדֵדָה בַּמָּרוֹם.

בהרי ירושלים

אַיֶּכָּה תּוּכַל צִפּוֹר יְחִידָה
לָשֵׂאת אֶת כָּל הַשָּׁמַיִם
עַל כְּנָפַיִם רָפוֹת
מָעַל לִשְׁמָמָה?
הֵם גְּדוֹלִים וּכְחֻלִים,
מֻטָּלִים עַל כְּנָפֶיהָ
הֵם עוֹמְדִים בְּכֹחַ מִזְּמוֹרָה.

אמור לי ואשכח, למד אותי ואזכור, שתף אותי ואלמד

ארמון בתוך הזמן

כל הרוצה להיכנס לקדושת היום חייב להניח תחילה את המולת החולין של מיקח וממכר סואן, לפרוק מאליו עול העמל שהוא רתום בו, להתרחק מן השאון הצורם של ששת ימי המעשה, מן העצבנות והכעס של הרדיפה אחר נכסים ולחדול מן המעל שהוא מועל בכך שהוא מבזבז לריק את החיים, חייו שלו. הוא חייב להיפרד מכל מלאכת ידיים וללמוד להבין ולדעת שהעולם כבר הוא נברא ויתקיים אף בלא עזרתו של האדם. ששת הימים בשבוע אנו נאבקים עם העולם, מפיקים רווח מן האדמה, ביום השבת אנו מייחדים את דעתנו על זרע הנצח השתול בתוך נשמתנו. ידינו נתונות לעולם, ואילו נשמתנו שייכת לאדון עולם. ששת ימים בשבוע אנו מבקשים למשול, וביום השביעי אנו משתדלים למשול בעצמנו.
העמל הוא בבחינת אומנות, ואילו המנוחה השלמה היא בבחינת אמנות, ואין היא באה אלא בשעה שיש אחדות בין הגוף, המחשבה והדמיון... היום השביעי הוא בבחינת ארמון שאנו בונים בזמן.

איזהו עשיר שיש לו נחת רוח מעושרו ? זה שיודע תמיד כי יוכל לחיות גם בלעדיו. נכסים שאין בעליהם יכולים לחיות בלעדיהם, נכסים כאלה מרבים דאגה. בשבת אנו מרגישים כאילו אין אנו תלויים כלל בציביליזציה הטכנולוגית, ביום זה אנו שובתים מכל מלאכה שיש בה משום עיצוב ושינוי צורתם של העצמים בעולם. זכותו המלכותית של האדם לכבוש את הטבע פוקעת ביום השביעי. היום השביעי הוא מעין יום של שביתת נשק במלחמתו האכזרית של האדם למען קיומו, יום של הפוגה בכל ההתנגשויות האישיות והחברותיות, יום של שלום בין אדם לחברו ובין אדם לטבע, שלום בתוך האדם. ביום זה נחשב העיסוק בכסף לחילול הקודש, ביום זה אדם מכריז על אי-תלותו באותו דבר שנעשה האליל הראשי של עולמנו. ביום השביעי אדם מתיר עצמו מן המתיחות ומשליך מעליו את הזוהמה שדבקה בו. זהו יום שבו אדם מוכתר כמלך בממלכת הזמן.
באוקיינוס הסוער של זמן ועמל יש איים של דממה, ואדם יש בכוחו להגיע אל חוף מבטחים ולהחזיר לעצמו את כבודו. אי כזה הוא היום השביעי. השבת הוא יום של התבדלת מן הדברים הגשמיים.
יום השבת הוא יום של הרמוניה ושלום, שלום בין אדם לאדם, שלום בתוך נפשו של האדם ושלום בין אדם לבין כל מה שנמצא בעולם.

מי האיש

מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב:
נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה:
סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ:
(תהלים לד, יג'-טו')

אני פלא

ניצחתי ואנצח, גמרתי ואגמור
אני נהר המטהר את כל הכתמים,

אני איש פלא ונשמתי פלא גדול
חידוש כמוני לא היה מעולם.

בכל איש יש נר

צָרִיך שֶׁכָּל אִישׁ יָדַע ויבין
שבתוך תּוֹכוֹ דּוֹלֵק נֵר
וְאֵין נֵרוֹ שֶׁלּוֹ כְּנֵר חֲבֵרוֹ
וְאֵין אִישׁ שֶׁאֵין לוֹ נֵר.

וצריך שֶׁכָּל אִישׁ יָדַע ויבין
שעליו לָעַמֹול ולגלות
אֶת אוֹר הַנֵּר בְרַבִּים
ולְהַדְלִיקו לאֲבוּקָה גְדוֹלָה
וּלְהָאִיר אֶת הָעוֹלָם כולו.

סיני

לֹא אֲרַחֵף בֶּחָלָל
מְשֻׁלַּחַת רֶסֶן
פֶּן יִבְלַע עָנָן
אֶת הַפַּס הַדַּקִּיק שֶׁבְּלִבִּי
שֶׁמַּפְרִיד בֵּין טוֹב לְרָע.
אֵין לִי קִיּוּם
בְּלִי הַבְּרָקִים וְהַקּוֹלוֹת
שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּסִינַי.

בן אדם

בֶּן אָדָם, עֲלֵה, לְמַעְלָה עֲלֵה,
עֲלֵה לְמַעְלָה, עֲלֵה בֶּן אָדָם.
עֲלֵה, לְמַעְלָה עֲלֵה.

כִּי כּוֹחַ עֹז לְךָ, יֵשׁ לְךָ כַּנְפֵי רוּחַ.
יֵשׁ לְךָ כַּנְפֵי רוּחַ,
כַּנְפֵי נְשָׁרִים אַבִּירִים,
אֶל תְּכַחֵשׁ בָּם, פֶּן יְכַחֲשׁוּ בְּךָ.
דָּרוֹשׁ אוֹתָם, דָּרוֹשׁ, בֶּן אָדָם.
וַיִּמָּצְאוּ מִיַּד.

שושן

שׁוֹשָׁן, לִבִּי נִפְתַּח
לְךָ אֲזַמֵּר עֲבוּרֵךְ
א-זַמָּרשׁוֹשָׁן
לִבִּי נִפְתַּח – שׁוֹשָׁן
לִבִּי, בִּי נִפְתַּח
לְךָ אֲזַמֵּר עֲבוּרֵךְ
א-זַמָּר שׁוֹשָׁן
לִבִּי נִפְתַּח

בְּחֶזִי הלמת, פְּעִימָה אַחַת
וּבְתוֹכָהּ שָׁתַלְתָּ
אֵין סוֹף מִקְּצָבִים
אֵין סוֹף מִקְּצָבִים
אה-אה-אה-אה-אה
עַל מְפָרֵשׁ
רְאוֹתִינוֹ שֵׁב אַתָּה
נשימתך בָּהּ מְהַדְהֵדִים אֵין-סוֹף-נִגּוּנִים

כשהנשמה מאירה

כְּשֶׁהַנְּשָׁמָה מְאִירָה, כְּשֶׁהַנְּשָׁמָה מְאִירָה
גַּם שָׁמַיִם עוֹטֵי עֲרָפֶל מְפִיקִים אוֹר נָעִים.

גַּם שָׁמַיִם עוֹטֵי עֲרָפֶל מְפִיקִים אוֹר נָעִים
גַּם שָׁמַיִם עוֹטֵי עֲרָפֶל מְפִיקִים אוֹר נָעִים

איך אוכל

אֵיךְ אוֹכֵל לְהַמְשִׁיךְ לִישֹׁן עַכְשָׁיו ?
כְּשֶׁאַתָּה בְּחוּץ רוֹקֵד,
יָצָאתִי מִבֵּיתִי לִרְקֹד אִתְּךָ,
וְלִהְיוֹת לְקוֹלְךָ עֵד,
לְקוֹלְךָ הֵד.
הַצִּפֳּרִים שָׁרוֹת כָּל בֹּקֶר,
שִׁמְךָ.
הַשֶּׁמֶשׁ נוֹשֶׁקֶת לָאֲדָמָה,
וַאֲנִי - אֲנִי חוֹלֵם!

שתי פינות בנפש

הגעתי לביתי, יצאתי אל הדרך
יש עת להיות לחוד, ועת לקול גדול
כל אדם צריך שתי פינות בנפש-
אנוכי עפר ואפר
כל אדם צריך שתי פינות בנפש-
עבורי העולם נברא!

אָנָּא בְּכֹחַ

אה אהה אההה

אָנָּא בְּכֹחַ (אָנָּא בְּכֹחַ)
גְּדֻלַּת יְמִינֶךָ (גְּדֻלַּת יְמִינֶךָ)
תַּתִּיר צְרוּרָה (תַּתִּיר צְרוּרָה)
קַבֵּל רִנַּת עַמֶּךָ (קַבֵּל רִנַּת עַמֶּךָ)

אה אהה אההה