משפחת צדוק

כ״ז תשרי, שבת מברכים חודש חשון, פרשת בראשית

22/10/22



קטונתי מכל החסדים

קטונתי מכל החסדים ומכל האמת
אשר עשית את עבדך

קטונתי מכל החסדים ומכל האמת
שעשית את עבדך

קטונתי מכל החסדים ומכל האמת
אשר עשית את עבדך

קטונתי מכל החסדים ומכל האמת
שעשית את עבדך

כי במקלי עברתי את הירדן
עתה הייתי לשני מחנות
הצילני נא, הצילני נא, הצילני נא

במקלי עברתי את הירדן
עתה הייתי לשני מחנות
הצילני נא הצילני נא הצילני נא

כי חסדך גדול עלי כי חסדך גדול עלי
והצלת הוי הצלת נפשי משאול תחתיה

כי חסדך גדול עלי כי חסדך גדול עלי
והצלת הוי הצלת נפשי משאול תחתי'ה

תולדות הנשמה


A7 AM C/B C
אגל טל וקריסטל מנגנים יחד
G7 G DM
בהיכל הדממה
A7 A C/B C
וילונות הרקיע נעים עם הרוח
G7 G DM
שבאה עם נשימה

מי שנח באחדות האחדות נחה בו
גם בלב השממה
בהיכל בראשית וילונות הרקיע
נעים תולדות הנשמה

מה יהיה מה היה
מה הווה הווה מה
מנגנת המוסיקה ומספרת
את סוד תולדות הנשמה

ברית הדמים


DM C DM
אור אור אש
DM C
אדם לאדם
F C
עפר מלחש
GM F#M
הלילה נדם
F C
בברית הדמים
Em Bb
אנחנו דומים (שלום נבקש)
DM AM Em Bb
לבנים אדומים, (לאור ואש)
Bb
אדומים לבנים

DM AM GM
מראש לראש כביום בריאתו
C Bb
יחפש מבטו ויבוא לקראתו
GM DM
בשלום לשלום
C GM
בשלום ותודה
Bb
אור אני
AM EM
ואש אתה

GM
אור אור אני
F AM
ואש אש אתה
GM
שלום נבקש
F C
ויצאה קריאתה
C GM
בברית הדמים לכל העמים
EM Bb
אור אש ואנחנו אחים

האדם והטבע

ופקחת ביום ההוא את עיניך, בן אדם, והצצת ישר לתוך עיני הטבע וראית בהן את תמונתך. וידעת, כי אל עצמך שבת, כי בהתעלמך מן הטבע התעלמת מעצמך.
ושבת וראית, והנה מעליך, מעל ידיו ורגליך, מעל כל גֵוך ונפשך נפרכים ונושרים, נפרכים ונושרים שברים שברים כבדים, קשים, מעיקים, ואתה מתיישר, מזדקף, גדל.
וידעת, כי אלה הם שברי קליפתך, אשר התכווצת בתוכה בתמהון לבן, כצב בתוך שיריונו, ואשר לאחרונה גדלת מתוכה.
והכרת ביום ההוא, כי הכל היה לא לפי מידתך, וכי את הכל עליך לחדש: את מאכלך ואת משתך, את הלבשתך ואת מעונך, את אופן עבודתך ואת דרך לימודן - את הכל...
[...] ולקחת תורה מפי הטבע, תורת הבנייה והיצירה, ולמדת לעשות כמעשהו בכל אשר תבנה ובכל אשר תיצור. וכן בכל דרכיך ובכל חייך תלמד להיות שותף לו במעשה בראשית.

הויה

הוויה תני לי כוח להסתכל עלי
ולראות אותי מול כאב חיי
אהבה תני לפרוח מהאדמה
שיבשה מתחת לרגליי

זמן לחמול על ילדי שלי שבנשמה
רוח חדשה תניף אותי אל על
קרן אור תחמם ליבי
ומהשממה מעיין נובע חסד ומזל

שיר

בִּנְקִיק נִסְתָּר בֵּין צוּקִים
אַיָּלָה שותה מַיִם
מַה לִי וְלָהּ אֶלָּא צוקי ליבי
אֶלָּא מַעְיָן חַיֵּי אֶלָּא נִסְתָּר

אַיָּלָה מַה לִי וְלָהּ
מַה לִי וְלָהּ
מַה לִי וְלָהּ
אַיָּלָה מַה לִי וְלָהּ
אֶלָּא אָהַבְתִּי

קומץ שמיים

עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד
עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד

הָיִיתִי עוֹבֵר אֶת חַיֵּי
הָיִיתִי חוֹצֶה אֶת הַיָּם בְּרַגְלַי
עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד

שבת

שבת היא המרגוע שלאחר יצירה והתחלתה של יצירה חדשה. שמיטה רוחנית כדי לחדש את הרוח. האיש אשר לא יצר בימי החול, לא ידע טעם שבת. ואשר לא ידע טעם שבת, לא יודע טעם יצירה. השבת בחיי יוצר, כמו בחיי עם שלם, היא קרקע בתולה למחשבה, שמעשים באים אחריה.
מחשבה תחילה לסוף מעשה. השבת היא אושר המנוחה השלמה לאחר מעשה, כדי לשוב ולהוציא לפעולה מעשה שני ושלישי שישנם כבר במחשבה.

אם גרעין זרעת

G AM G C
אִם גַּרְעִין זָרַעְתּ בְּטַח,
(G)C#M EM F C
עֵץ נָטַעְתָּ לֹא לַמָּוֶת!
C G AM
בַּל תִּדֹּם הַלְמוּת מַקָּבֶת!
AM EM F
רַד אֲנָךְ עַל הַנִּדְבָּךְ,
G C G F
אִם גַּרְעִין זָרַעְתּ בְּטַח,

C F G C
וּלְבֵנָה לְבֵנָה נַנִּיחַ⁠
AM DM C F
עַד נַגְבִּיהַּ הָאָרִיחַ.
G C
כֵּן תֶּחֱזַק תֶּחֱזַק
C F
הַלְמוּת מַקָּבֶת!
C F
עֵץ נָטַעְתָּ
AM C#M DM
לֹא לַמָּוֶת,

G F
הֵן גַּרְעִין זָרַעְתָּ בְּטַח!
C G
הֵן גַּרְעִין זָרַעְתָּ בְּטַח!

הלך נפש א'

הַיּוֹם הָלַךְ וְהֶחְשִׁיךְ,
דָּעַךְ הַיוֹם.
זָהָב מוּעָם צֻפּוּ שְׁחָקִים
וְהָרֵי רוֹם.

סְבִיבִי הִשְׁחִיר מֶרְחַב שָׂדוֹת
מֶרְחָב אִלֵּם;
הִרְחִיק שְׁבִילִי – שְׁבִילִי בּוֹדֵד,
שְׁבִילִי שׁוֹמֵם.

אַךְ לֹא אַמְרֶה פִּי הַגּוֹרָל,
גוֹרָל רוֹדֶה,
אֵלֵךְ בְּגִיל לִקְרַאת הַכֹּל,
עַל כֹּל אוֹדֶה!

הלך נפש ב'

לְכִי, לְכִי בִּשְׁבִילֵךְ –
עָלֹה תַעֲלִי
אִישׁ אַל יַעַצְרֵךְ,
אַל יֹאמַר: עֲלִי, עֲלִי!

לְכִי, לְכִי בִּשְׁבִילֵךְ –
עָלֹה תַעֲלִי
אִישׁ אַל יַעַצְרֵךְ,
אַל יֹאמַר: עֲלִי, עֲלִי!

וְהָיָה כַּעֲלוֹתֵךְ
יֵאוֹר לָךְ הַיּוֹם –
וְהִנֵּה אַתְּ אֵינֵךְ
בּוֹדֵדָה בַּמָּרוֹם.

מודה אני לפניך

מודה אני
לפניך ולך
על כל החסד והאמת והטובה והרעה והטובה
שעשית עמדי
ועם ביתי
ועם קרובי וידידי ועם בני עמי
ועם ארצי, ועם כל העולם והאדם
אשר בראת.

בלאט, חרש חרש
אט אט, טופפות
עתידות עתידות לקראתנו,
ואת מחייכת אלי מתוך השינה.

יהיה לנו טוב, טוב מטוב, טוב מאוד,
זה מתחיל כבר בבוקר בבוקר
את צוחקת אלי
מתוך השינה.

כל אדם צריך מישהו להתפלל עבורו

כָּל אָדָם צָרִיךְ מִישֶׁהוּ לְהִתְפַּלֵּל עֲבוּרוֹ.
מִישֶׁהוּ לַהֲגוֹת שְׁמוֹ בִּשְׂפָתַיִם
שֶׁל אֱמוּנָה וְתִקְוָה וְחַיִּים, לְהַחֲיוֹת מִישֶׁהוּ
אַחֵר. וְכָל אָדָם צָרִיךְ לֵב לְהָנִיחַ עָלָיו יָדַיִם
שֶׁל אֱמוּנָה וְשֶׁל בְּרָכָה, וְכָל אָדָם צָרִיךְ זוּלַת
וְצָרִיךְ לָצֵאת וּלְהִכָּנֵס וּבְעִקָּר לָצֵאת מֵעַצְמוֹ
וְלִשְׁכֹּחַ אֶת עַצְמוֹ וְכַמָּה לְהִכָּנֵס וְכַמָּה לִהְיוֹת
מִישֶׁהוּ אַחֵר לְשָׁעָה, לְיוֹם, לְבֶכִי. לִהְיוֹת מִישֶׁהוּ אַחֵר.
כָּל אָדָם צָרִיךְ לַעֲמֹד בִּפְנֵי אֱלֹהָיו וְלִצְעֹק דַּי וּמַסְפִּיק
הָנַח לוֹ, הָנַח לוֹ, הוּא זָהָב נָדִיר, הוּא אֶבֶן יְקָרָה הוּא בֵּן
שֶׁלְּךָ, יָחִיד וּמְיֻחָד, תֵּן לוֹ טוֹב, תֵּן לוֹ גַּם,
תֵּן לוֹ גַּם לִהְיוֹת מְסֻגָּל לְהִתְפַּלֵּל. עֲזֹר לוֹ לְהִתְפַּלֵּל