חביבה רייק

י״ח חשון, פרשת וירא

12/11/22



טקס הדלקת נרות ✨

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדוֹנָי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וֶצּיוָנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת.
(נוסח מסורתי)

בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ הַשַּׁבָּת. הָבִיאִי נָא עִמֶך אֶת הַמַּרְגּוֹעַ, אֶת הַשַּׁלְוָה שֶׁלְּאַחַר שָׁבוּעַ רַב-פָּנִים שֶׁל הֲמוּלַת עָמָל וַעֲשָׂיָה חִינוּכִית. אֶת הֶחָלָל שֶׁבְּתוֹכוֹ אֶפְשָׁר לִרְקוֹם אינסוף שֶׁל חֲלוֹמוֹת – בְּיַחַד וּלְחוּד.אֶת שְׁעַת הַמְּחִילוֹת בָּהּ נוּכַל לִשְׁמֹעַ אֶת פְּעִימוֹת לִבּוֹ שֶׁל הַזּוּלַת.
בָּרוּךְ בּוֹאֵךְ, בָּרוּךְ נֶרֶךְ.
(נוסח מחודש)

שלום עליכם

שלום עליכם מלאכי השרת
מלאכי עליון
ממלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא.

בואכם לשלום מלאכי השלום
מלאכי עליון
ממלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא.

ברכוני לשלום...

צאתכם לשלום...

בשבתכם לשלום...

ימים של שקט


Em7 G C
הנה הם באים ימים של שקט
F6 D/F# G C
אחרי הרעש הגדול והנורא
C/D Am/C E7/9
אפשר לנוח קצת על המרפסת
E D/E Bm7
ולאסוף את שברי הסערה

F G Em Am
הנה הם באים ימים של שקט

C Em7 G C
הנה הם באים ימים של שקט
F/D# G C
כבר שכחתי איך שהם נראים
C/D C/A E7/9 F6
אפשר עכשיו לפתוח את הדלת
E D/E Bm7
לשלוח אל הרוח ציפורים


D F G Em Am7
הנה הם באים ימים של שקט
G C
נצא אל החלון לראות
F
אם קלו כבר המים
C A
אולי כבר יש באופק אדמה
G C D
זוגות זוגות נצא זוגות זוגות
Cmaj7 A F6 G
נביט אל השמיים נחכה ביחד ליונה

הנה הם באים ימים של שקט
אחרי שכבר איבדנו את הכל
תשב איתי עכשיו על המרפסת
תבכה איתי ביחד על אתמול
הנה הם באים ימים של שקט
שנינו כאן ביחד על ההר
המים כבר ירדו ויש כבר קשת
אפשר לקום, סוף העולם עבר

יוצא אל האור

השביל הזה מתחיל כאן
בין סניף בנק למעיין
לא סלול, לא תמיד מסומן
השביל הזה מתחיל כאן
חוצה את העיר, עולה על ההר
ממשיך אל הים, ממשיך גם מחר
חותך באוויר, בין הבתים
יוצא אל האור אל חיים חדשים

לך עליו, עלה עליו עכשיו
לך עליו, עלה עליו עכשיו
מלאכי ציפורים מעליך
מלווים את צ ע ד י ך
מרחוק נדלק אור
אל תסטה כדי שתוכל לחזור

הנקודה הפנימית

כשנעשה אדם למנהיג, מן הצורך שיהיו מוכנים כל הדברים;
בית מדרש וחדרים ושולחנות וספסלים, אחד גבאי ואחד משמש וכיוצא באלה. אחר כך בא השטן וחוטף את הנקודה הפנימית, אבל הוא משאיר את כל השאר, והגלגל מתגלגל - ורק הנקודה הפנימית חסרה..

על הניכור, על הפחד

אתה הולך לשם, בדרכים הקרות, בלילות החשוכים, תועה לך בדרכך, בדרכך לאן?
ובדרכים, הנודד, אתה פוגש בני אדם... אך רגע, נודד, בטרם הושטת ידך לשלום גילית לתדהמתך שאלו מסכות מהלכות.
שלום, אומרת לך המסכה הראשונה שאתה פוגש בדרכך, מה שלומך?
בודד אני, בדרכים הקרות, בלילות החשוכים, בדרכי לאין יודע.
את כל זה, נודדי הבודד, היית יכול לומר. אך ידעת, מה מצפה המסכה לשמוע...
ואז, הוצאת מתיק נדודיך את מסכתך היקרה, שידעה גם ידעה את אשר היא צריכה לומר:
בסדר. ואתה?
בסדר.
ואז, נפרדת מהמסכה והמשכת בדרכך, אך את המסכה שלך לא הורדת, את תיק נדודיך שמכיל את כל אשר הנך, השארת כמעמסה כבדה על כתפייך העייפות.
מסכות, כל כך הרבה מסכות יצפו לקראתך הנודד מחופש בדרכים הקרות, בלילות החשוכים, בדרכך... לאן?
בפנים, מאחורי המסכות ומאחורי הקירות הגבוהים של בית מעצרנו, זועק לו שם האדם... לאדם.
התשמעו קולו?!

כשהנשמה מאירה

כְּשֶׁהַנְּשָׁמָה מְאִירָה, כְּשֶׁהַנְּשָׁמָה מְאִירָה
גַּם שָׁמַיִם עוֹטֵי עֲרָפֶל מְפִיקִים אוֹר נָעִים.

גַּם שָׁמַיִם עוֹטֵי עֲרָפֶל מְפִיקִים אוֹר נָעִים
גַּם שָׁמַיִם עוֹטֵי עֲרָפֶל מְפִיקִים אוֹר נָעִים

שיר(אילה)


Bbm F# Ab Bbm
בנקיק נסתר בצוקים איילה שותה מים
Bbm F# Ab Bbm
מה לי ולה אלא צוקי ליבי
F# Ab Bbm
אלא מעיין חיי אלא הנסתר


Ab F Bbm Ab C#
איילה מה לי ולה מה לי ולה מה לי ולה
Eb Eb4 Eb Fm C#
איילה מה לי ולה אלא אהבתי

השיר חוזר על עצמו

F# Bbm
נה נה נה נה נההה (נה נהההה) נה נה נה נה נהההה
F# Bbm
נה נהההה נה נה נההה נה נה נה נההההה
F# Bbm
נה נה נה נההההה (נה נההה) נה נה נה נה נהההה
Ab
נה נההההההההה

קידוש היין 🍷

יום הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם:
וַיְכַלאֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה:
וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אתו. כִּי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשׂות:
סַבְרִי מָרָנָן. (ועונים – לְחַיִּים):
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, בּורֵא פְּרִי הַגֶּפֶן:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁו בְּאַהֲבָה וּבְרָצון הִנְחִילָנוּ, זִכָּרון לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם. וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון הִנְחַלְתָּנוּ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:
(נוסח מסורתי)

נְבָרֵךְ עַל הַגֶּפֶן וְעַל פָּרֵיה ַגֶּפֶן וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה, מַתְּנַת אֲדָמָה וְאָדָם וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה רְחָבָה וְטוֹבָה.
(נוסח מחודש)

בימים שיעברו עלינו

Am Em Dm
(בימים שיעברו עלינו)
G F Em Dm Am
בימים שיעברו עלינו נדע לשאת יותר
Dm C
עצבות רכה
Em B7 C G F G Am
והשמיים יחכו לנו עד שנבין

Dm Am
ובלילות נרוץ מתוך עצמנו
Dm C G F Em
אל שדות ילדות, בארץ לא שבויה
Em B7 C G F G Am
אתה המים המבקשים משיבולים לגדול
Bb Ab G Eb Cm
אלוהים ודאי מקשיב תמיד ללב
D7 Eb Bb Cm
כשהכאב כמו אבן שם
F Cm Bb Eb Gm/F Gm
אני כמעט כבר מת מאהבה

Dm Am
השנים יכשילו את רגלינו
Dm C G F Em
אך לא ניפול, כמו אבן נעמוד
B7 C G F G Am
מול כל סופות החול, השלג והאש
D Am G C Em/D Em
תמיד נדע לזכור שיעבור

Bb Ab G Eb Cm
אלוהים ודאי מקשיב תמיד ללב
D7 Eb Bb Cm
כשהכאב כמו אבן שם
F Cm Bb Eb Gm/F Gm
אני כמעט כבר מת מאהבה
Bb Ab G Eb Cm
אלוהים ודאי מקשיב תמיד ללב
D7 Eb Bb Cm
כשהכאב כמו אבן שם
Gm F Cm Bb Eb Gm/F Gm
אני כמעט כבר מת מאהבה

בן אדם

בֶּן אָדָם, עֲלֵה, לְמַעְלָה עֲלֵה,
עֲלֵה לְמַעְלָה, עֲלֵה בֶּן אָדָם.
עֲלֵה, לְמַעְלָה עֲלֵה.

כִּי כּוֹחַ עֹז לְךָ, יֵשׁ לְךָ כַּנְפֵי רוּחַ.
יֵשׁ לְךָ כַּנְפֵי רוּחַ,
כַּנְפֵי נְשָׁרִים אַבִּירִים,
אֶל תְּכַחֵשׁ בָּם, פֶּן יְכַחֲשׁוּ בְּךָ.
דָּרוֹשׁ אוֹתָם, דָּרוֹשׁ, בֶּן אָדָם.
וַיִּמָּצְאוּ מִיַּד.

השבת מביאה לשוויון

מהי השבּת? זֵכֶר לְמַלכותו של כל אדם ואדם, הֲריסת ההבחנה בין אדון לעבד, בין עני לעשיר, בין הצלחה לכישלון. השבת היא התגלמותה של האמונה בשוויון כל בני האדם ובמשמעותו של שוויון זה: אצילוּת בני האדם. החֶטא החמוּר ביותר שיכול אדם לעשות הוא – לשכוח שהוא נָסִיך.

האדם הוא יצור חברתי

אך אם חסידי האינדיווידואליזם הקיצוני יופיעו עם תורותיהם ויטענו, כי בדרך כלל החיים המשותפים עם הזולת ואפילו עם אנשים ממבנה פסיכי דומה, בולמים, כביכול, את הפרט, נענה להם בקצרה: האדם הוא יצור חברתי ומרגיש צורך בחיים משותפים עם הזולת, כמובן עם האנשים החביבים עליו. דומה האדם לצור שרק בהתנגשו עם צור שני יתיז ניצוצות, או במשמעות שלנו: רק תוך התנגשויות ותוך חיים משותפים יחושל ויעוצב האני של האדם. כי האדם נכסף אל חברת אנשים שיבינוהו ויחבבוהו, שאיתם יחלק את החלומות ואת האידיאלים שלו, את ששונו ויגונו."

ברכת המוציא 🍞

עֵינֵי כל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ. וְאַתָּה נותֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּו:
פּותֵחַ אֶת יָדֶךָ. וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצון:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱל הֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, הַמּוצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ:
(נוסח מסורתי)

נְבָרֵךְ עַל הַלֶּחֶם כְּסֵמֶל לִיצִירַת הָאָדָם, עָמַל כְּפִיו וּמַעֲשֶׂה יָדָיו.
כִּי לוֹ הַבְּחִירָה בֵּין טוֹב וְרֵעַ - וְיִבְחַר בַּטּוֹב.
(נוסח מחודש)

קומץ שמים

עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד
הָיִיתִי עוֹבֵר אֶת חַיַּי.
הָיִיתִי חוֹצֶה אֶת הַיָּם בְּרַגְלַי
עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד.

שיר למעלות

שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת
אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי.
עֶזְרִי, מֵעִם השם עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
אַל-יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ; אַל-יָנוּם, שֹׁמְרֶךָ.
הִנֵּה לֹא-יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל.
השם שֹׁמְרֶךָ; השם צִלְּךָ, עַל-יַד יְמִינֶךָ.
יוֹמָם, הַשֶּׁמֶשׁ לֹא-יַכֶּכָּה; וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה.
השם, יִשְׁמָרְךָ מִכָּל-רָע: יִשְׁמֹר, אֶת-נַפְשֶׁךָ.
השם, יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם.

אדמה ושמים

אֲדָמָה, וְשָׁמַיִם, חוּם הָאֵשׁ, צְלִיל הַמַּיִם, אֲנִי מַרְגִּישׁ זֹאת בְּגוּפִי בְּרוּחִי בְּנִשְׁמָתִי