שירה

כ״ה חשון, שבת מברכים חודש כסלו, פרשת חיי שרה

03/11/18



ערב שבת

יֵשׁ סוּג מְסֻיָּם שֶׁל צְלִילוּת
לַאֲוִירוֹ שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת.
מִין גַּל שֶׁל רֶגֶשׁ,
מִין מוּסִיקָה שֶׁל תּוֹדָה.
אוֹר יוֹרֵד עַל הָעוֹלָם
רַךְ כְּמוֹ הִינוּמָה.
בְּיָמִים אֲחֵרִים לא הָיִיתִי יוֹדֵעַ
אֲפִלּוּ אֵיךְ לִקְרא לָהּ.
סִגַּלְתִּי לִי גַּם אֶת הַזְּכוּת הַזּאת.
נִדְמֶה, אֲנִי עוֹמֵד בְּתוֹךְ אשֶׁר.

נולדתי לשלום

אני נולדתי אל המנגינות
ואל השירים של כל המדינות
נולדתי ללשון וגם למקום
למעט להמון שיושיט יד לשלום.

אני נולדתי לשלום שרק יגיע
אני נולדתי לשלום שרק יבוא
אני נולדתי לשלום שרק יופיע
אני רוצה אני רוצה להיות כבר בו.

אני נולדתי אל החלום
ובו אני רואה שיבוא השלום
נולדתי לרצון ולאמונה
שהנה הוא יבוא אחרי
שלושים שנה.

אני נולדתי לשלום שרק יגיע
אני נולדתי לשלום שרק יבוא
אני נולדתי לשלום שרק יופיע
אני רוצה אני רוצה להיות כבר בו.

נולדתי לאומה ולה שנים אלפיים
שמורה לה אדמה ולה חלקת שמיים
והיא רואה צופה הנה עולה היום
והשעה יפה זוהי שעת שלום.

שבת

שבת היא המרגוע שלאחר יצירה והתחלתה של יצירה חדשה. שמיטה רוחנית כדי לחדש את הרוח. האיש אשר לא יצר בימי החול, לא ידע טעם שבת. ואשר לא ידע טעם שבת, לא יודע טעם יצירה. השבת בחיי יוצר, כמו בחיי עם שלם, היא קרקע בתולה למחשבה, שמעשים באים אחריה.
מחשבה תחילה לסוף מעשה. השבת היא אושר המנוחה השלמה לאחר מעשה, כדי לשוב ולהוציא לפעולה מעשה שני ושלישי שישנם כבר במחשבה.

אם תתן לי חלקי

אם תתן לי חלקי
באימת מחשכיך
אולי יאור לי מעט
אם תפרוק על כתפי
את כובד עולך מעליך
אולי יקל לי מעט

והיה מכאובך לי תשורה
בידיים טובות אשאנו
לא אפול
לא אכרע
אל תירא

כמו עץ בשלגיו
הנוצר את אביב ניצניו
בקרה אעמוד בפתחי יגוניך
אם תביא אלי כפור
עזבותי את צינת בדידותך
אולי יחם לי מעט