פעולה כרכוריה

כ״ח אלול, פרשת נצבים

28/09/19



טקס הדלקת נרות ✨

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדוֹנָי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וֶצּיוָנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת.
(נוסח מסורתי)

בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ הַשַּׁבָּת. הָבִיאִי נָא עִמֶך אֶת הַמַּרְגּוֹעַ, אֶת הַשַּׁלְוָה שֶׁלְּאַחַר שָׁבוּעַ רַב-פָּנִים שֶׁל הֲמוּלַת עָמָל וַעֲשָׂיָה חִינוּכִית. אֶת הֶחָלָל שֶׁבְּתוֹכוֹ אֶפְשָׁר לִרְקוֹם אינסוף שֶׁל חֲלוֹמוֹת – בְּיַחַד וּלְחוּד.אֶת שְׁעַת הַמְּחִילוֹת בָּהּ נוּכַל לִשְׁמֹעַ אֶת פְּעִימוֹת לִבּוֹ שֶׁל הַזּוּלַת.
בָּרוּךְ בּוֹאֵךְ, בָּרוּךְ נֶרֶךְ.
(נוסח מחודש)

שלום עליכם

שלום עליכם מלאכי השרת
מלאכי עליון
ממלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא.

בואכם לשלום מלאכי השלום
מלאכי עליון
ממלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא.

ברכוני לשלום...

צאתכם לשלום...

בשבתכם לשלום...

ברכת המוציא 🍞

עֵינֵי כל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ. וְאַתָּה נותֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּו:
פּותֵחַ אֶת יָדֶךָ. וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצון:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱל הֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, הַמּוצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ:
(נוסח מסורתי)

נְבָרֵךְ עַל הַלֶּחֶם כְּסֵמֶל לִיצִירַת הָאָדָם, עָמַל כְּפִיו וּמַעֲשֶׂה יָדָיו.
כִּי לוֹ הַבְּחִירָה בֵּין טוֹב וְרֵעַ - וְיִבְחַר בַּטּוֹב.
(נוסח מחודש)

מי האיש

מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב:
נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה:
סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ:
(תהלים לד, יג'-טו')

כשהנשמה מאירה

כְּשֶׁהַנְּשָׁמָה מְאִירָה, כְּשֶׁהַנְּשָׁמָה מְאִירָה
גַּם שָׁמַיִם עוֹטֵי עֲרָפֶל מְפִיקִים אוֹר נָעִים.

גַּם שָׁמַיִם עוֹטֵי עֲרָפֶל מְפִיקִים אוֹר נָעִים
גַּם שָׁמַיִם עוֹטֵי עֲרָפֶל מְפִיקִים אוֹר נָעִים

קידוש היין 🍷

יום הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם:
וַיְכַלאֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה:
וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אתו. כִּי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשׂות:
סַבְרִי מָרָנָן. (ועונים – לְחַיִּים):
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, בּורֵא פְּרִי הַגֶּפֶן:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁו בְּאַהֲבָה וּבְרָצון הִנְחִילָנוּ, זִכָּרון לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם. וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון הִנְחַלְתָּנוּ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:
(נוסח מסורתי)

נְבָרֵךְ עַל הַגֶּפֶן וְעַל פָּרֵיה ַגֶּפֶן וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה, מַתְּנַת אֲדָמָה וְאָדָם וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה רְחָבָה וְטוֹבָה.
(נוסח מחודש)

הלך נפש א'

הַיּוֹם הָלַךְ וְהֶחְשִׁיךְ,
דָּעַךְ הַיוֹם.
זָהָב מוּעָם צֻפּוּ שְׁחָקִים
וְהָרֵי רוֹם.

סְבִיבִי הִשְׁחִיר מֶרְחַב שָׂדוֹת
מֶרְחָב אִלֵּם;
הִרְחִיק שְׁבִילִי – שְׁבִילִי בּוֹדֵד,
שְׁבִילִי שׁוֹמֵם.

אַךְ לֹא אַמְרֶה פִּי הַגּוֹרָל,
גוֹרָל רוֹדֶה,
אֵלֵךְ בְּגִיל לִקְרַאת הַכֹּל,
עַל כֹּל אוֹדֶה!

הלך נפש ב'

לְכִי, לְכִי בִּשְׁבִילֵךְ –
עָלֹה תַעֲלִי
אִישׁ אַל יַעַצְרֵךְ,
אַל יֹאמַר: עֲלִי, עֲלִי!

לְכִי, לְכִי בִּשְׁבִילֵךְ –
עָלֹה תַעֲלִי
אִישׁ אַל יַעַצְרֵךְ,
אַל יֹאמַר: עֲלִי, עֲלִי!

וְהָיָה כַּעֲלוֹתֵךְ
יֵאוֹר לָךְ הַיּוֹם –
וְהִנֵּה אַתְּ אֵינֵךְ
בּוֹדֵדָה בַּמָּרוֹם.

אדמה ושמים

אֲדָמָה, וְשָׁמַיִם, חוּם הָאֵשׁ, צְלִיל הַמַּיִם, אֲנִי מַרְגִּישׁ זֹאת בְּגוּפִי בְּרוּחִי בְּנִשְׁמָתִי

דור מחדש ויוצר

דור מחדש ויוצר אינו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות. הוא בוחן ובודק, מרחיק ומקרב. ויש שהוא נאחז במסורת קיימת ומוסיף עליה. ויש שהוא יורד לגלי גרוטאות, חושף נשכחות, ממרק אותן מחלודתן, מחזיר לתחייה מסורת קדומה שיש בה כדי להזין את נפש הדור המחדש. אם יש בחיי העם משהו קדום מאוד ועמוק מאוד, שיש בו כדי לחנך את האדם ולחסן אותו לקראת הבאות, האם יהא בזה ממידת המהפכה להתנכר לו?

היהודים

"הַיְהוּדִים הֵם לֹא עַם הִיסְטוֹרִי וַאֲפִילּוּ לֹא עַם אַרְכֵיאוֹלוֹגיִ, הַיְהוּדִים הֵם עַם גּיֵאוֹלוֹגיִ, עִם שְׁבָרִים וְהִתְמוֹטְטֻיּוֹת וּשְׁכָבוֹת וְגעַשׁ לוֹהֵט.
אֶת תּוֹלְדוֹתֵיהֶם צְרִיכִים לִמְדֹּד בסֻלַּם מְדִידָה אַחֶרֶת"

ברכו

(F)DM G AM
שירו ליי שיר חדש
C/B C F DM
שירו ליי כל הארץ

G AM
ברכו ברכו ברכו שמו
(F)DM G
ברכו ברכו שמו
C/B C F
בשרו מיום ליום ישועתו


שירו לאהבה...

שירו להוויה...

האינטרנציונל

קוּם הִתְנַעֵרָה עַם חֵלֵכָה
עַם עֲבָדִים וּמְזֵי רָעָב
אֵשׁ הַנְּקָמוֹת הַלַּב לִחֵכַה
לִקְרַאת אוֹיַב הִכּוֹן לַקְרָב.

עוֹלָם יָשָׁן עֲדֵי הַיְּסוֹד נַחְרִימָה
מִגַּב כָּפוּף נִפְרֹק הָעֹל
אֶת עוֹלָמֵנוּ אָז נָקִימָה
לֹא כְלוּם מִתְּמוֹל,
מָחָר – הַכֹּל.

זֶה יִהְיֶה קְרַב אַחֲרוֹן בְּמִלְחֶמֶת עוֹלָם
עִם הָאִינְטֶרְנַצְיוֹנַל יַעוֹר, יִשְׂגָב אָדָם

רַק לָנוּ עֲמֵלֵי כַּפַּיִם
רַק לָנוּ עֲמֵלֵי הַיְּקוּם
הָאֲדָמָה וּבִרְכוֹתֶיהָ
וּלְכָל הוֹלְכֵי בָּטֵל לֹא כְלוּם
אֵין רַב רִבֵּנוּ וּמוֹשִׁיעַ
לֹא אֵל, לֹא מֶלֶךְ, לֹא גִּבּוֹר
בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה נַבְקִיעַ
אֲנַחְנוּ דֶּרֶךְ אֶל הָאוֹר
זֶה יִהְיֶה קְרָב אַחֲרוֹן בְּמִלְחֶמֶת עוֹלָם
עִם הָאִינְטֶרְנַצְיוֹנָל יֵעוֹר, יִשְׂגַּב אָדָם!

עֲבוּר הַדְּרוֹר וּפְדוּת הָרוּחַ
וּפְרֹק הָעֹל מִגַּב הָעָם
לַבֵּה הָאֵשׁ וְהַךְ בְּכֹחַ
כָּל עוֹד בַּרְזֶל עוֹדֶנּוּ חַם
וְכִי רַעַם אֲבָדוֹן יָרִיעַ
עַל רֹאשׁ אוֹיְבֵינוּ לְהַמֵּם
עָלֵינוּ שֶׁמֶש דְּרוֹר תַּפְצִיעַ
לִשְׁפֹּךְ אֶת זָהֳרָהּ הַחַם
זֶה יִהְיֶה קְרָב אַחֲרוֹן בְּמִלְחֶמֶת עוֹלָם
עִם הָאִינְטֶרְנַצְיוֹנָל יֵעוֹר, יִשְׂגַּב אָדָם!

שיר ללא שם


Em Am Em Dm
כי שירי הוא בת קול ברוח
C G Dm Em Dm
מכתבי השלוח מסילת חיי
E E4 F F#dim7 F#m7b5
געגועי הד תפילותי.

Em Am Em Dm
כי שירי הוא עלה ברוח
F#dim7 F#m7b5 C G Dm Em Dm
הנידף, השכוח הוא האור הרך הנפקח
E E4 F
בלילותי
Am Em Dm
הוא אתה ההולך אלי.

E E4 Dm Gm Em Am Fm
בנדודי חולפות עלי תמונות ונשמות
Am Em Dm F#m7b5 F
ושמות שמות אתה בא והולך אלי.

F#dim7 F#m7b5 Cmaj7 G Dm Am/F# Am/F Am
יהה דומייה סביב
E E4 F F#dim7 F#m7b5 Dm
והיה אם אתה מקשיב

Am Em Dm F#m7b5 Am G Dm
אולי, אולי, אולי אתה בא והולך אלי.


E E4 Dm Gm Em Am Fm
בדרכי הולכים איתי נופים וניגונים
Am Em Dm F#m7b5 F
ופנים, פנים אתה בא והולך אלי.


F#dim7 F#m7b5 C G Dm Am/F# Am/F Am
יהה עלטה סביב
E E4 F F#dim7 F#m7b5 F
הלוואי שאתה מקשיב

Am Em Dm F#m7b5 Am G Dm
אולי, אולי, אולי אתה בא והולך אלי
Em Am Em Am Em Dm F#m7b5 Am Em Dm
אולי, אולי, אולי אתה בא והולך אלי

Em Am Em Dm
כי שירי הוא משב הרוח
F#dim7 F#m7b5 Cmaj7 G Dm Em Dm
חלוני הפתוח מעין כוחי, צחוק ובכי
E E4 F
קץ ייסורי
Am Em Dm

אחלה עולם


EM AM EM C
כשאני רואה בחלוני
AM E7 C DM 
עץ שמוריק לך וגם לי
G C G DM F  
אני שר לעצמי, איזה אחלה עולם 

EM AM EM C
השמיים כחולים, ענן הוא לבן 
AM E7 C DM 
והבוקר בהיר ובלילה אשן 

G C G DM F  
ואחלום לעצמי, איזה אחלה עולם 

C G
וכל צבעי הקשת, יפים וחדשים 
C G
פרוסים אחרי הגשם על פני האנשים 
EM AM EM AM
והיום כה יפה, וקל לי כל כך 
G C DM EM AM
לומר שאני אוהב אותך 

והנה תינוקות בוכים במיטה 
מה שהם ילמדו לעולם לא אדע 
אז אני שר לעצמי, איזה אחלה עולם 

אחלה עולם... 

וכל צבעי הקשת, יפים וחדשים 
פרוסים אחרי הגשם על פני האנשים 
והיום כה יפה, וקל לי כל כך 
לומר שאני אוהב אותך 

השמיים כחולים, ענן הוא לבן 
והבוקר בהיר, ובלילה אשן 
ואחלום לעצמי, איזה אחלה עולם 
אני שר לעצמי (שר לעצמי), איזה אחלה עולם 

C Em F C
Ooo ooo ooo ooo ooo ooo ooo ooo
F E7 Am F
Ooo ooo ooo ooo ooo a eh a a a a a a

שיר אהבה בדואי

צלילי חליל אל החולות של המדבר היה שולח
ליטף הוא את גופה הרך והסופה טרפה הכל
חדל להיות כמו החולות אני רוצה אותך כמו סלע
אז הבטיח לא לנדוד שוב כמו החול

כשהרוחות אותו ליטפו בעוז אחז במוט האוהל
אוזניו אטם הוא לא לשמוע לא לנשום כלל את הצליל
אתה נווד לחש מדבר אתה נקבר באוהל צר
והכבשים פעו בואדי כמו חליל

הו הו הו הו הו קול קורא לנדוד לנדוד
הו הו הו הו הו קול קורא לנדוד לנדוד

וכשפרצו השיטפונות שכח את כל מה שהבטיח
אל הצלילים של החליל הושיט ידיים בסופה
במחול טירוף בקני הסוף נסחף שיכור כמו חול ברוח
גם הסלעים פרשו כנפיים כמו אנפה

וכשחזר שוב על סוסו להעמיק את מוט האוהל
על היריעות היא בחוטים ובצבעים מילים רקמה
ברוך שובך בוגד אחוז היטב במוט האוהל
כי גם אותי סופה נודדת סחפה

הידעת את הדרך

G
הידעת את הדרך אל בית אהובתי?
הסלולה היא או בפרך אכבשנה בעצמי?
הבהר היא או בעמק
AM EM C
השמשית היא או מעוננת
G D
אחפש, אמשיך ללכת
G AM
עד שאמצאנה.

הידעת את הדרך אל לב אהובתי?
הן עימי רק זמר ופרח
התשעה אל
מינחתי?
זהבי צרור בתפוח
ובשמי נישאים ברוח
מה אומר ומה אתן לה
כשאמצאנה?
מכרמל ירדה לה איילת חמקה לה על ידי,
ואכיר מיד את איילת הן רק היא אהובתי!
היא בהר והיא בעמק
היא שמשית והיא מעוננת
כל עוד אצא ואלך אחריה
אז גם אמצאנה!
זהבה צרור בתפוח
ובשמיה עפים ברוח
כל עוד אצא ואלך אחריה
אז גם אמצאנה!
לבבי יוצא אליה
ומושכני בעיקבותיה
הבה אצא ואלך אחריה
ככה אמצאנה!

ברחובות ירושלים

יצאתי בבוקר לפגוש אנשים.
פגשתי איש בתוך מלבן של שמש, בגבעון, רחוב צדדי מוצל וצר בנחלאות.
הוא ישב לבדו על ספסל לשניים, וכשעצרתי מולו, הצל שלי עצר עליו.
הוא חייך וביקש שאזוז.
סיפרתי לו ששם, בעיירה הקטנה בפולין,
כשהייתי נכנס לביתו של שכן, לא דפקתי בדלת.
לחצתי על הידית והייתי בפנים. והשכן, כשהיה נכנס אלי, גם הוא נהג כך.
האיש קם מן הספסל, יצא ממלבן השמש, אמר שקוראים לו אורי,
וסיפר לי את קורות חייו.
הוא בן שבעים-ושמונה, ועדיין סנדלר.
הוא נולד במרוקו. הוא חיבק אותי,
ולשעה קלה היה מוכן להיות לי כאותו שכן בפולין,
אדם שהוא דלת, ובלחיצה קלה נפתח.