.

כ״ז חשון, שבת מברכים חודש כסלו, פרשת חיי שרה

14/11/20



ניגונים


שתלתם ניגונים בי אימי ואבי
Am G C
ניגונים מזמורים שכוחים
C Am Dm Am
גרעינים גרעינים נשאם לבבי
Am G C
עתה הם עולים וצומחים
Am G Dm Am
עתה הם שולחים פאורות בדמי
Am Dm C
שורשיהם בעורקי שלובים
Dm Am Dm Am
ניגוניך אבי ושירייך אימי
Am Dm C
בדופקי נעורים ושבים

Am Dm Am
הנה אאזין שיר ערשי הרחוק
Am G C
הביע פי אם אלי בת
C Am Dm Am
הנה לי תזהרנה בדמע ושחוק
Am G C
איכה וזמירות של שבת
Am G Dm Am
כל הגה יתם וכל צליל יאלם
Am Dm C
בי קולכם הרחוק כי יהום
Dm Am Dm Am
עיני אעצום והריני איתכם
Am Dm C
מעל לחשכת התהום

ערב שבת

יֵשׁ סוּג מְסֻיָּם שֶׁל צְלִילוּת
לַאֲוִירוֹ שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת.
מִין גַּל שֶׁל רֶגֶשׁ,
מִין מוּסִיקָה שֶׁל תּוֹדָה.
אוֹר יוֹרֵד עַל הָעוֹלָם
רַךְ כְּמוֹ הִינוּמָה.
בְּיָמִים אֲחֵרִים לא הָיִיתִי יוֹדֵעַ
אֲפִלּוּ אֵיךְ לִקְרא לָהּ.
סִגַּלְתִּי לִי גַּם אֶת הַזְּכוּת הַזּאת.
נִדְמֶה, אֲנִי עוֹמֵד בְּתוֹךְ אשֶׁר.

ירדה השבת

Am Em Am Dm Am
ירדה השבת אל בקעת גינוסר
F C Am
ונחוח עתיק בשוליה
C G F C Dm
ויעמדו מסביב
G Dm Am
הררים שושבינים
Em Bm C
לשאת אדרתה הזוהבת
C G F Em Am
תעלינה יונים מכנרת הים
E7 E4 Dm Am
קבל את רוחה הלוהבת
Dm A7 Am
תעלינה יונים מכנרת הים
Am E7 Bm7b5 Am
קבל את רוחה הלוהבת.


Am Em Am Dm Am
נשקה השבת לראשו של הברוש
F C Am
לאזוב שבסלע נשקה
C G F C Dm
ו י ה י הדרדר
G D Am
לשרביט של מלכות
Em Bm C
על רמות דממה מרוננת
C G F Em Am
ימשוך אז התור בקולו המתוק
E7 E4 Dm Am
חמדת כיסופין מעודנת
Dm A7 Am
ימשוך אז התור בקולו המתוק
Am E7 Bm7b5 Am
חמדת כיסופין מעודנת.


Bbm Fm Bbm Ebm Bbm
הרטיטה שבת בחינה הגנוז
F# C# Bbm
עיני חלונות מכל עבר
C# Ab F# C# Ebm
ו ת צ א נ ה בנות
Ab Ebm Bbm
אל הערב זמר
Fm Cm C#
זמירות בערגה מצלצלת
C# Ab F# Fm Bbm
והיתה העדנה בבקעת גינוסר
F7 F4 Ebm Bbm
לנשמת עבריות נאצלת
Ebm Bb7 Bbm
והיתה העדנה בבקעת גינוסר
Bbm F7 Cm7b5 Bbm
לנשמת עבריות נאצלת



שבת

"...ארץ ישראל בלי שבת לא תיבנה, אלא תחרב, וכל עמלכם יהיה לתוהו. עם ישראל לא יוותר לעולם על השבת, שהיא לא רק יסוד קיומו הישראלי, אלא גם יסוד קיומו האנושי. בלי שבת אין צלם אלוהים וצלם אנוש בעולם. אילו הייתה העבודה תכלית לעצמה-הרי אין מותר לאדם מין הבהמה.
כל עמי התרבות, קיבלו מיד ישראל, בצורה זו או אחרת, את יום המנוחה. והיא שעמדה להם ללבוש צורת אדם במקצת. בלעדיה היו כולם עומדים בפראותם. השבת ולא התרבות של תפוחי זהב או תפוחי אדמה, היא ששמרה על קיום עמנו בכל ימי נדודיו. ועתה, בשובנו לארץ אבות, הנשליכנה אחרי גוונו ככלי אין חפץ בו?
בלי שבת אין ישראל. אין ארץ ישראל ואין תרבות ישראל. השבת היא-היא תרבות."

שבת וחול

לְהַדְלִיק נֵרוֹת בְכָל הָעוֹלָמוֹת-
זוֹהִי שַבָת.
לְהַדְלִיק נֵרוֹת שַבָּת
זוֹהִי קְפִיצַת-נֶפֶש הֲרַת נְצוּרוֹת
לְיָם נָהְדָר, שֶיֵש בָה מִסְתוֹרִין
שֶל אֵש הַשְקִיעָה.
בְהַדְלִיקִי הַנֵרוֹת יֵהָפֵךְ
חֶדְרִי לִנְהַר דִי-נוּר
בְאַשְדוֹת בָרֶקֶת שוֹקֵע לִבִי.

שבת

שבת היא המרגוע שלאחר יצירה והתחלתה של יצירה חדשה. שמיטה רוחנית כדי לחדש את הרוח. האיש אשר לא יצר בימי החול, לא ידע טעם שבת. ואשר לא ידע טעם שבת, לא יודע טעם יצירה. השבת בחיי יוצר, כמו בחיי עם שלם, היא קרקע בתולה למחשבה, שמעשים באים אחריה.
מחשבה תחילה לסוף מעשה. השבת היא אושר המנוחה השלמה לאחר מעשה, כדי לשוב ולהוציא לפעולה מעשה שני ושלישי שישנם כבר במחשבה.

השבת מביאה לשוויון

מהי השבּת? זֵכֶר לְמַלכותו של כל אדם ואדם, הֲריסת ההבחנה בין אדון לעבד, בין עני לעשיר, בין הצלחה לכישלון. השבת היא התגלמותה של האמונה בשוויון כל בני האדם ובמשמעותו של שוויון זה: אצילוּת בני האדם. החֶטא החמוּר ביותר שיכול אדם לעשות הוא – לשכוח שהוא נָסִיך.