סמינר קיבוץ אמתי

י״ט כסלו תשפ״א, פרשת וישלח

05/12/20



ערב עירוני

Cm Fm
שקיעה ורודה בין הגגות אספלט כחול מלמטה
Fm Edim7 Bbm
עיני נשים נוגות, נוגות אומרות לערב "למה באת?"
Cm Fm
הפנסים פרחי העיר מלבלבים באור ניחוח
Fm Edim7 Bbm
אביב חשמל עצוב בהיר משיכרונו אסור לברוח

C#7 Fm C Gdim7 Bbm F/A
הוא רק יתום ורק תמים נולד לרגע ואיננו
Fm C#7 Fm
בין הלילות והימים הוא בא לזרוח בעינינו

Cm Fm
בין הימים והלילות לנאות מראה כחולים נלך נא
Fm C Gdim7 Bbm
כל נשמותינו הבלות שם דשא עשב תלחכנה
Cm Fm
נפנוף שלום ילדה פתיה את חיוכה נשא האוטו
Fm C Gdim7 Bbm
מה שהיה ולא היה נדמה כמו ישוב להיות עוד

C#7 Fm C Gdim7 Bbm F/A
כעת אני מאוד אחד ומסתכל מאוד בשקט
Fm C#7 Fm
איך הלבנה חולצת שד מקיר הבית שמנגד

Fm Fm Cm Cm Bbm Gdim7 C Fm F#m

C#m F#m
גופי נקטן ומתנמך אבל ראשי כל כך גבוה
F#m C# Abdim7 Bm
עד שאפילו אם אלך לא אתבונן לאן אבואה
D7 F#m C# Abdim7 Bm F#/Bb
שקיעה ורודה על סף הרחוב ורחוב כמנהרה של תכלת
F#m C#m F#m
מי שיגיע עד הסוף ירצה לבכות מרוב תוחלת

C#m F#m
שקיעה ורודה בין הגגות אספלט כחול מלמטה
F#m Fdim7 Bm
עיני נשים נוגות, נוגות אומרות לערב "למה באת?"

סגולה מיוחדת היא באדם שאין הוא יכול להתקיים אלא אם כן הוא צופה אל העתיד

ברוש

ואני ראיתי ברוש
שניצב בתוך שדה מול פני השמש
בחמסין בקרה אל מול פני הסערה
על צידו נטה הברוש
לא נשבר את צמרתו הרכין עד עשב
והנה מול הים קם הברוש ירוק ורם

הנה ברוש לבדו מול אש ומים
הנה ברוש לבדו עד השמיים
ברוש לבדו איתן לו רק ניתן ואלמד
בדרכו של עץ אחד

ואני כמו תינוק
שנשבר ולא יכול מול פני השמש
בחמסין בקרה אל מול פני הסערה

או או אוהו אוהההו
או או אוהו אוהההו או או אוהו אוהההו
הו הו הוו ווווההה הההההה הההההה

איך בונים ספינה

איך בונים ספינה? אוספים אנשים ונוטעים בהם את האהבה והכמיהה לים הרחב, הגדול והאינסופי.
ולא אוספים אנשים ואומרים להם לאסוף
עצים,להכין תוכניות ולבנות ספינה.

שיר השיירה

בלשונות רבות מספור דיברנו
וזה את זה כמעט בכלל שלא הכרנו
ומקומות רבים מאוד עזבנו
ורק מקום אחד רצינו ואהבנו
ומקומות רבים מאוד עזבנו
ואל הארץ, אל הארץ באנו

ונמשכת שיירה מן המאה שעברה
רחוקים כבר היוצאים איכרים וחלוצים
שעמלו עבדו בפרך בלי לראות את סוף הדרך
ועכשיו עוברים אנחנו לא שקטנו ולא נחנו
לא ימשיכו בלעדינו זוהי הרפתקת חיינו

מגטאות ומחנות הגחנו
אל הביצות ואל הישימון הלכנו
מקצות ערב, מרוסיה ופולניה
הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה
מקצות ערב, מרוסיה ופולניה
הדלקנו אור גם בדימונה גם בדגניה

ומכל הגלויות ועם כל הבעיות
עם נוצר וארץ קמה ושפה אשר נרדמה
שוב התחילה מתעוררת ומדברת ומדברת
מסביב יהום הסער רב הקושי והצער
אבל יש על מה לשמוח
יש עוד אמץ, יש עוד כח
איך ישראל צומחת מסביבנו
היא חזקה יותר מכל חסרונותינו
וגם הנגב עוד יהיה פורח
ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח
וגם הנגב עוד יהיה פורח
ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח

ומכל הגלויות ועם כל הבעיות
מסביב יהום הסער רב הקושי והצער
אבל יש על מה לשמח
יש עוד אומץ, יש עוד כח
ונמשכת שירה מן המאה שעברה
רחוקים כבר היוצאים אכרים וחלוצים
שעמלו עבדו בפרך
בלי לראות את סוף הדרך
ועכשיו עוברים אנחנו
לא שקטנו ולא נחנו
לא ימשיכו בלעדינו
זוהי הרפתקת חיינו

טקס הדלקת נרות ✨

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדוֹנָי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וֶצּיוָנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת.
(נוסח מסורתי)

בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ הַשַּׁבָּת. הָבִיאִי נָא עִמֶך אֶת הַמַּרְגּוֹעַ, אֶת הַשַּׁלְוָה שֶׁלְּאַחַר שָׁבוּעַ רַב-פָּנִים שֶׁל הֲמוּלַת עָמָל וַעֲשָׂיָה חִינוּכִית. אֶת הֶחָלָל שֶׁבְּתוֹכוֹ אֶפְשָׁר לִרְקוֹם אינסוף שֶׁל חֲלוֹמוֹת – בְּיַחַד וּלְחוּד.אֶת שְׁעַת הַמְּחִילוֹת בָּהּ נוּכַל לִשְׁמֹעַ אֶת פְּעִימוֹת לִבּוֹ שֶׁל הַזּוּלַת.
בָּרוּךְ בּוֹאֵךְ, בָּרוּךְ נֶרֶךְ.
(נוסח מחודש)

אין אדם יכול לחיות בלי אמונה

"...אין אדם יכול לחיות בלי אמונה, חייב הוא להאמין במשהו באמונה שלימה כדי לחיות.
אין אדם יכול לחיות ללא אידיאל, חייב הוא להאמין, לשאוף, לחתור. למצוא אפיק למרץ הגועש, הרותח, להתלהט במאבק־איתנים, כרוח סוערת, להתמודד עם מכשולים — איזה אושר! האושר שבמאבק!

אפורים הם הימים, אך אינם חונקים ואינם מוחצים, כי הנה בקעה קרן־אור קטנה בודדת. היה מאושר, בן־אדם! צפויים לך חיי־מאבק, שמחה רבה ואושר גדול ללא גבול, האושר להתמודד עם כל אשר יעמוד בדרכך, להיאבק על אשר אהבת, להרוס וליצור, כי לחיות פירושו להילחם וליצור!״

עוד חוזר הניגון


Bm G Em D
עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא
D G F# Em
והדרך עודנה נפקחת לאורך
Bm Em D G
וענן בשמיו ואילן בגשמיו
A G F# Em
מצפים עוד לך, עובר אורח

Bm G Em D
והרוח תקום ובטיסת נדנדות
D G F# Em
יעברו הברקים מעליך
Bm Em D G
וכבשה ואיילת תהיינה עדות
A G F# Em
שליטפת אותה והוספת ללכת

G F A Bb
שידיך ריקות ועירך רחוקה
A G F# Em
ולא פעם סגדת אפיים
Em Bm Em D G
לחורשה ירוקה ואישה בצחוקה
A G F# Em
וצמרת גשומת עפעפיים

לא טוב היות האדם לבדו

לא טוב היות האדם לבדו, אבל הוא לבדו בין כה וכה
לא טוב היות האדם לבדו, אבל הוא לבדו בין כה וכה
והוא מחכה והוא לבדו, והוא מתמהמה והוא לבדו

לא טוב היות האדם לבדו, אבל הוא לבדו בין כה וכה
והוא לבדו יודע שגם אם יתמהמה בוא יבוא

שלום עליכם

שלום עליכם מלאכי השרת
מלאכי עליון
ממלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא.

בואכם לשלום מלאכי השלום
מלאכי עליון
ממלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא.

ברכוני לשלום...

צאתכם לשלום...

בשבתכם לשלום...

יוצא אל האור

השביל הזה מתחיל כאן
בין סניף בנק למעיין
לא סלול, לא תמיד מסומן
השביל הזה מתחיל כאן
חוצה את העיר, עולה על ההר
ממשיך אל הים, ממשיך גם מחר
חותך באוויר, בין הבתים
יוצא אל האור אל חיים חדשים

לך עליו, עלה עליו עכשיו
לך עליו, עלה עליו עכשיו
מלאכי ציפורים מעליך
מלווים את צ ע ד י ך
מרחוק נדלק אור
אל תסטה כדי שתוכל לחזור

היה אתה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם

שיר(אילה)


Bbm F# Ab Bbm
בנקיק נסתר בצוקים איילה שותה מים
Bbm F# Ab Bbm
מה לי ולה אלא צוקי ליבי
F# Ab Bbm
אלא מעיין חיי אלא הנסתר


Ab F Bbm Ab C#
איילה מה לי ולה מה לי ולה מה לי ולה
Eb Eb4 Eb Fm C#
איילה מה לי ולה אלא אהבתי

השיר חוזר על עצמו

F# Bbm
נה נה נה נה נההה (נה נהההה) נה נה נה נה נהההה
F# Bbm
נה נהההה נה נה נההה נה נה נה נההההה
F# Bbm
נה נה נה נההההה (נה נההה) נה נה נה נה נהההה
Ab
נה נההההההההה

אור גדול


 Gm‎   Eb‎              Ab‎  Gm‎
ואם היה לי קצת עצוב
     Fm7‎             Ab‎    
אולי למדתי מזה משהו חשוב
Ab‎  Bb4‎      Cm‎                    Ab‎     
כי בסוף כשזה נגמר יש סיבה לכל דבר

 Gm‎  Eb‎        Ab‎     Gm‎ 
לבד בתוך כל הטירוף אני חושב
 Fm7‎           Ab‎
איך שהזמן יכול לעוף
         Bb4‎          Cm‎                     Ab‎  
אבל בסוף כשזה נגמר יש סיבה לכל דבר 


 Ab‎                      Eb‎ 
אור גדול מאיר הכל ויותר כבר לא צריך לשאול
 Bb4‎                            Cm‎     
אני בא ללמוד ממה שטוב לחיות
  Ab‎    
להתחיל הכל מהתחלה
        Cm‎ 
כמו לנשום בפעם הראשונה
   Eb‎      Ab‎               Bb4‎    
אני כאן אני לא מתבזבז יותר 

 Ab‎   Gm‎  


 Eb‎            Ab‎   Gm‎ 
ואם יכולתי רק לזכור 
F4‎                Ab‎           Gm‎ 
לכל אחד יש את הדרך לעבור 
Bb4‎           Cm‎                           Ab‎      
אבל בסוף כשזה נגמר יש סיבה לכל דבר


 Ab‎                          Eb‎ 
אור גדול מאיר הכל ויותר כבר לא צריך לשאול..

מי האיש

מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב:
נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה:
סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ:
(תהלים לד, יג'-טו')

קידוש היין 🍷

יום הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם:
וַיְכַלאֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה:
וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אתו. כִּי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשׂות:
סַבְרִי מָרָנָן. (ועונים – לְחַיִּים):
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, בּורֵא פְּרִי הַגֶּפֶן:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁו בְּאַהֲבָה וּבְרָצון הִנְחִילָנוּ, זִכָּרון לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם. וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון הִנְחַלְתָּנוּ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:
(נוסח מסורתי)

נְבָרֵךְ עַל הַגֶּפֶן וְעַל פָּרֵיה ַגֶּפֶן וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה, מַתְּנַת אֲדָמָה וְאָדָם וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה רְחָבָה וְטוֹבָה.
(נוסח מחודש)

שבת

"...ארץ ישראל בלי שבת לא תיבנה, אלא תחרב, וכל עמלכם יהיה לתוהו. עם ישראל לא יוותר לעולם על השבת, שהיא לא רק יסוד קיומו הישראלי, אלא גם יסוד קיומו האנושי. בלי שבת אין צלם אלוהים וצלם אנוש בעולם. אילו הייתה העבודה תכלית לעצמה-הרי אין מותר לאדם מין הבהמה.
כל עמי התרבות, קיבלו מיד ישראל, בצורה זו או אחרת, את יום המנוחה. והיא שעמדה להם ללבוש צורת אדם במקצת. בלעדיה היו כולם עומדים בפראותם. השבת ולא התרבות של תפוחי זהב או תפוחי אדמה, היא ששמרה על קיום עמנו בכל ימי נדודיו. ועתה, בשובנו לארץ אבות, הנשליכנה אחרי גוונו ככלי אין חפץ בו?
בלי שבת אין ישראל. אין ארץ ישראל ואין תרבות ישראל. השבת היא-היא תרבות."

אני פלא

ניצחתי ואנצח, גמרתי ואגמור
אני נהר המטהר את כל הכתמים,

אני איש פלא ונשמתי פלא גדול
חידוש כמוני לא היה מעולם.

כשהנשמה מאירה

כְּשֶׁהַנְּשָׁמָה מְאִירָה, כְּשֶׁהַנְּשָׁמָה מְאִירָה
גַּם שָׁמַיִם עוֹטֵי עֲרָפֶל מְפִיקִים אוֹר נָעִים.

גַּם שָׁמַיִם עוֹטֵי עֲרָפֶל מְפִיקִים אוֹר נָעִים
גַּם שָׁמַיִם עוֹטֵי עֲרָפֶל מְפִיקִים אוֹר נָעִים

כותונת פסים

C G Am
לפני כמה וכמה שנות אלף
C F
נפרדנו אני ואחי
Am Dm
הוא לכיוון של הקרירים האלה
Am Bb
אני לדרום מזרחי
C G Am
יובלות על יובלות לא התראנו
C F
ופתאום נפגשנו כאן
Am Dm
לא הכרנו כל כך השתננו
Am Bb
טוב שהשארנו סימן
C Fmaj7 E Dm
מה הם עשו לך אתה בכלל לא דומה לי
E Dm A Bm7b5
בבכי צחקתי אחי
E F Bm7b5 C
אתה לא נראה כל כך ישראלי
Am E Dm
בטח שלא תנכי

C F
כן כל הצבעים עוד יזהירו
Gm F
לכל הצדדים בעולם
D Cm
לראות כולם את כולם
G Fm
וכל הצדדים עוד יכירו
Eb Ab
בגוונים השונים את עצמם
Cmaj7
ויותר הצבעים לא יסתירו
E7 Esus4
אדם מאדם דם מדם

מי שמדבר צחקתי בכיתי במראה
החיוור של אחיו
למבטא המוזר שלו
ביטא ביטא זה יותר תנכי?
הו כתונת פסים שלי כל פס בי נוגע
כל פס רוצה לקלף לי את העור
הו פסים פסים פסים שלי
אני לא אשתגע
רק אתן לגוונים מעט אור

כן כל הצבעים עוד יזהירו
לכל הצדדים בעולם
לראות כולם את כולם
וכל הצדדים עוד יכירו
בגוונים השונים את עצמם
ויותר הצבעים לא יסתירו
אדם מאדם דם מדם

פולנים התנפלו על מרוקו
רוסים נכנסו בתימן
מצרים חטפה מטורקיה
שבדרך תקעה את יוון
איך שביניהם הסתננו
כבר סופר אף כי לא יאומן
אבל למה את המלחמות
הזרות שלהם משכנו
אחרי שהם שכחו אותנו מזמן מזמן
הו כתונת פסים שלי כל פס בי נוגע
כל פס רוצה לקלף לי את העור עור
הו פסים פסים פסים שלי
אני לא אשתגע לא אשתגע
רק אתן לגוונים מעט אור

כן כל הצבעים עוד יזהירו
לכל הצדדים בעולם
לראות כולם את כולם
וכל הצדדים עוד יכירו
בגוונים השונים את עצמם
ויותר הצבעים לא יסתירו
אדם מאדם דם מדם

יהי הכל

יְהִי הַכֹּל
שִׁיֵּךְ לְכָל שֶׁיּוּכַל
לְהָטִיב עִמּוֹ
שֶׁיּוּכַל לְהָטִיב עִמּוֹ

הַיֶּלֶד לָאִשָּׁה הָאִמָּהִית
לְמַעַן יִגְדַּל
הָעֶגְלָה ל ָעֶגְלוֹן הַטּוֹב
לְמַעַן יִנְהַג בָּהּ הֵיטֵב
וְהָאֲדָמָה, לְמַשְׁקִים אוֹתָהּ מַיִם
לְמַעַן תִּתֵּן פִּרְיָהּ בָּעִיתוּ

קומץ שמיים

עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד
עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד

הָיִיתִי עוֹבֵר אֶת חַיֵּי
הָיִיתִי חוֹצֶה אֶת הַיָּם בְּרַגְלַי
עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד

אני מאמין

שַׂחֲקִי שַׂחֲקִי עַל הַחֲלוֹמוֹת,
זוֹּ אֲנִי הַחוֹלֵם שָׂח.
שַׂחֲקִי כִּי בָּאָדָם אַאֲמִין,
כִּי עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בְּךָ.

כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְּרוֹר שׁוֹאֶפֶת,
לֹא מְכֲרְתִיָה לְעֵגֶל פָּז,
כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם,
גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עַז.

רוּחוֹ יַשְׁלִיךְ כִּבְלֵי-הֶבֶל,
יֶרֹומָמְנוּ בַּמָּתַי-עַל:
לֹא בָּרָעָב יָמוּת עוֹבֵד,
דְּרוֹר לְנֶפֶשׁ, פַּת לַדַּל

לכה דודי

לְכָה דּוֹדִי לִקְרַאת כָּלָה, פְּנֵי שַׁבָּת נקבלה.

שָׁמוֹר וְזָכוֹר בְּדִיבּוּר אֶחָד, הַשְׁמִיעֻנוּ אֶל הָמְּיֻוּחָד,
אֲדוֹנָי אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, לְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִתְהִילָּה.

לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה, כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה,
מֵרֹאשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה, סוֹף מַעֲשֵׂה בְּמַחְשָׁבָה תְּחִילָה.

מִקְּדָשׁ מֶלֶך עִיר מְלוּכָה, קוּמִי צְאִי מִתּוֹך הַהֲפֵכָה,
רַב לְךָ שַׁבָּת בְּעֵמֶק הַבָּכָא, וְהוּא יַחְמוֹל עָלַיִיך חֶמְלָה.

הִתְנַעֲרִי, מֵעֲפַר קוּמִי, לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִּפְאַרְתֵּך עַמִּי,
עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי, קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאֻלָּה.

הִתְעוֹרֲרִי, הִתְעוֹרֲרִי, כִּי בָּא אוֹרֵך, קוּמִי אוּרִי,
עוּרִי, עוּרִי, שִׁיר דַּבֵּרִי, כְּבוֹד הַ' עלייך נִגְלָה.

לֹא תֵבוֹשִׁי וְלֹא תִּכָּלְמִי, מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי,
בָּך יֶחֱסוּ עָנְיִי עַמִּי, וְנִבְנְתָה עִיר עַל תילה.

וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסַיִך, וְרָחֲקוּ כָּל מְבָלְעַיִיך,
יָשִׂישׂ עָלַיִיך אלוהייך, כְּמָשֹוֹשֹ חָתָן עַל כָּלָה.

יָמִין וּשְׂמֹאל תִפְרוֹצִי, וְאֶת הַ' תָּעַרִיצִי,
עַל יַד אִישׁ בֵּין פִּרְצִי, וְנִשְׂמְחָה וְנָגִילָה.

בּוֹאִי בְּשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ, גַּם בְּשִׂמְחָה בְּרִינַה וְבִצְהָלַה,
תּוֹך אִמּוּנֵי עִם סְגוּלָה, בּוֹאִי כָּלָה, בּוֹאִי כָּלָה.

הידעת את הדרך

G
הידעת את הדרך אל בית אהובתי?
הסלולה היא או בפרך אכבשנה בעצמי?
הבהר היא או בעמק
AM EM C
השמשית היא או מעוננת
G D
אחפש, אמשיך ללכת
G AM
עד שאמצאנה.

הידעת את הדרך אל לב אהובתי?
הן עימי רק זמר ופרח
התשעה אל
מינחתי?
זהבי צרור בתפוח
ובשמי נישאים ברוח
מה אומר ומה אתן לה
כשאמצאנה?
מכרמל ירדה לה איילת חמקה לה על ידי,
ואכיר מיד את איילת הן רק היא אהובתי!
היא בהר והיא בעמק
היא שמשית והיא מעוננת
כל עוד אצא ואלך אחריה
אז גם אמצאנה!
זהבה צרור בתפוח
ובשמיה עפים ברוח
כל עוד אצא ואלך אחריה
אז גם אמצאנה!
לבבי יוצא אליה
ומושכני בעיקבותיה
הבה אצא ואלך אחריה
ככה אמצאנה!

בן אדם

בֶּן אָדָם, עֲלֵה, לְמַעְלָה עֲלֵה,
עֲלֵה לְמַעְלָה, עֲלֵה בֶּן אָדָם.
עֲלֵה, לְמַעְלָה עֲלֵה.

כִּי כּוֹחַ עֹז לְךָ, יֵשׁ לְךָ כַּנְפֵי רוּחַ.
יֵשׁ לְךָ כַּנְפֵי רוּחַ,
כַּנְפֵי נְשָׁרִים אַבִּירִים,
אֶל תְּכַחֵשׁ בָּם, פֶּן יְכַחֲשׁוּ בְּךָ.
דָּרוֹשׁ אוֹתָם, דָּרוֹשׁ, בֶּן אָדָם.
וַיִּמָּצְאוּ מִיַּד.

הלך נפש א'

הַיּוֹם הָלַךְ וְהֶחְשִׁיךְ,
דָּעַךְ הַיוֹם.
זָהָב מוּעָם צֻפּוּ שְׁחָקִים
וְהָרֵי רוֹם.

סְבִיבִי הִשְׁחִיר מֶרְחַב שָׂדוֹת
מֶרְחָב אִלֵּם;
הִרְחִיק שְׁבִילִי – שְׁבִילִי בּוֹדֵד,
שְׁבִילִי שׁוֹמֵם.

אַךְ לֹא אַמְרֶה פִּי הַגּוֹרָל,
גוֹרָל רוֹדֶה,
אֵלֵךְ בְּגִיל לִקְרַאת הַכֹּל,
עַל כֹּל אוֹדֶה!

ברכת המוציא 🍞

עֵינֵי כל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ. וְאַתָּה נותֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּו:
פּותֵחַ אֶת יָדֶךָ. וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצון:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱל הֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, הַמּוצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ:
(נוסח מסורתי)

נְבָרֵךְ עַל הַלֶּחֶם כְּסֵמֶל לִיצִירַת הָאָדָם, עָמַל כְּפִיו וּמַעֲשֶׂה יָדָיו.
כִּי לוֹ הַבְּחִירָה בֵּין טוֹב וְרֵעַ - וְיִבְחַר בַּטּוֹב.
(נוסח מחודש)

שתי פינות בנפש

הגעתי לביתי, יצאתי אל הדרך
יש עת להיות לחוד, ועת לקול גדול
כל אדם צריך שתי פינות בנפש-
אנוכי עפר ואפר
כל אדם צריך שתי פינות בנפש-
עבורי העולם נברא!

האדם הוא יצור חברתי

אך אם חסידי האינדיווידואליזם הקיצוני יופיעו עם תורותיהם ויטענו, כי בדרך כלל החיים המשותפים עם הזולת ואפילו עם אנשים ממבנה פסיכי דומה, בולמים, כביכול, את הפרט, נענה להם בקצרה: האדם הוא יצור חברתי ומרגיש צורך בחיים משותפים עם הזולת, כמובן עם האנשים החביבים עליו. דומה האדם לצור שרק בהתנגשו עם צור שני יתיז ניצוצות, או במשמעות שלנו: רק תוך התנגשויות ותוך חיים משותפים יחושל ויעוצב האני של האדם. כי האדם נכסף אל חברת אנשים שיבינוהו ויחבבוהו, שאיתם יחלק את החלומות ואת האידיאלים שלו, את ששונו ויגונו."

הלך נפש ב'

לְכִי, לְכִי בִּשְׁבִילֵךְ –
עָלֹה תַעֲלִי
אִישׁ אַל יַעַצְרֵךְ,
אַל יֹאמַר: עֲלִי, עֲלִי!

לְכִי, לְכִי בִּשְׁבִילֵךְ –
עָלֹה תַעֲלִי
אִישׁ אַל יַעַצְרֵךְ,
אַל יֹאמַר: עֲלִי, עֲלִי!

וְהָיָה כַּעֲלוֹתֵךְ
יֵאוֹר לָךְ הַיּוֹם –
וְהִנֵּה אַתְּ אֵינֵךְ
בּוֹדֵדָה בַּמָּרוֹם.

קומץ שמים

עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד
הָיִיתִי עוֹבֵר אֶת חַיַּי.
הָיִיתִי חוֹצֶה אֶת הַיָּם בְּרַגְלַי
עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד.

דור מחדש ויוצר

דור מחדש ויוצר אינו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות. הוא בוחן ובודק, מרחיק ומקרב. ויש שהוא נאחז במסורת קיימת ומוסיף עליה. ויש שהוא יורד לגלי גרוטאות, חושף נשכחות, ממרק אותן מחלודתן, מחזיר לתחייה מסורת קדומה שיש בה כדי להזין את נפש הדור המחדש. אם יש בחיי העם משהו קדום מאוד ועמוק מאוד, שיש בו כדי לחנך את האדם ולחסן אותו לקראת הבאות, האם יהא בזה ממידת המהפכה להתנכר לו?

אדמה ושמים

אֲדָמָה, וְשָׁמַיִם, חוּם הָאֵשׁ, צְלִיל הַמַּיִם, אֲנִי מַרְגִּישׁ זֹאת בְּגוּפִי בְּרוּחִי בְּנִשְׁמָתִי

רק בגלל הרוח

יהיה מה שיהיה
אני עוד אשנה
אני אגשים את חלומי

נושאי בשורה רעה
מכות או עוד גזירה
לא ישנו את מהותי

אני את והאל שלצידי עוד ננצח
לא בגלל הכוח רק בגלל הרוח
הנושבת בגבי
רק בגלל הרוח
בתוכי במוחי בנשמתי
רק בגלל הרוח
בתוכי בדמי בנשמתי

את שיש לי להגיד
אני עוד אצרח
אפילו בירח ישמעו

מי שיגיד לא כך
אותו לא אשכח
יבוא היום אוכיח צדקתי

להיות אחד במניין

בשבוע הראשון להיותי בארץ עמדתי ליד הכותל המערבי. אמי ז"ל לא ציוותני דבר; שכן לא נפרדנו. עמדתי במרחק של פסיעה מהכותל, מן האבנים, והרגשתי שאיני שייך. שהנני נטוע בהוויה אחרת. לא פסעתי צעד נוסף. אך מישהו משך בשרוולי, ביקש שאצטרף למניין. חבשתי כובע, הצטרפתי למניין. אמרתי תפילת מנחה, והגעתי.
זהו דבר יהודי, היותר ייחודי שביהדות - להיות אחד ממניין. לדעת כי התשעה זקוקים לעשירי והאחד לתשעה. אפשר שזה הדבר המשמעותי ביותר ביהדות. ואין דבר יותר ייחודי ויהודי בתנועה זו בה חונכתי.
תפילתי תמיד להיות אחד מכולם. שמילותי הטובות יצטרפו למילים שממלמל הציבור. גם הקרוב לתיבה הוא העובר לפני התיבה - ולא יותר.
אין משמעות לחיים אם הם לעצמם. רק בזיקתם אל ההוויה, אל המילים שבאו עדיך ובאים מרחוק לקראתך, יש משמעות לעמידה. אחד - אבל אחד בציבור.

מודה אני לפניך

מודה אני
לפניך ולך
על כל החסד והאמת והטובה והרעה והטובה
שעשית עמדי
ועם ביתי
ועם קרובי וידידי ועם בני עמי
ועם ארצי, ועם כל העולם והאדם
אשר בראת.

בלאט, חרש חרש
אט אט, טופפות
עתידות עתידות לקראתנו,
ואת מחייכת אלי מתוך השינה.

יהיה לנו טוב, טוב מטוב, טוב מאוד,
זה מתחיל כבר בבוקר בבוקר
את צוחקת אלי
מתוך השינה.