דככה

כ״ז שבט, שבת מברכים חודש אדר א׳, פרשת משפטים

29/01/22



נוער שמע!

נוער, שמע! מישהו אי שם מחזיק את מאזני חיינו בידיו. וכפות המאזניים עולות ויורדות, עולות ויורדות. על הכף האחת - שואת ישראל, תקומת ישראל, ומלחמת ישראל. ועל הכף השנייה: תככי מסחר ופוליטיקה, והתככים, משקלם כבד מאוד. נוער, זכור: בבוא השעה, השלך עצמך על כף המאזניים. השלך עצמך בכוח ובאומץ! זה יכריע, המאזן ישתנה! נוער, שמע!"

טקס הדלקת נרות ✨

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדוֹנָי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וֶצּיוָנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת.
(נוסח מסורתי)

בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ הַשַּׁבָּת. הָבִיאִי נָא עִמֶך אֶת הַמַּרְגּוֹעַ, אֶת הַשַּׁלְוָה שֶׁלְּאַחַר שָׁבוּעַ רַב-פָּנִים שֶׁל הֲמוּלַת עָמָל וַעֲשָׂיָה חִינוּכִית. אֶת הֶחָלָל שֶׁבְּתוֹכוֹ אֶפְשָׁר לִרְקוֹם אינסוף שֶׁל חֲלוֹמוֹת – בְּיַחַד וּלְחוּד.אֶת שְׁעַת הַמְּחִילוֹת בָּהּ נוּכַל לִשְׁמֹעַ אֶת פְּעִימוֹת לִבּוֹ שֶׁל הַזּוּלַת.
בָּרוּךְ בּוֹאֵךְ, בָּרוּךְ נֶרֶךְ.
(נוסח מחודש)

שלום עליכם

שלום עליכם מלאכי השרת
מלאכי עליון
ממלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא.

בואכם לשלום מלאכי השלום
מלאכי עליון
ממלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא.

ברכוני לשלום...

צאתכם לשלום...

בשבתכם לשלום...

שיר לשלום

תנו לשמש לעלות לבוקר להאיר
הזכה שבתפילות אותנו לא תחזיר
מי אשר כבה נרו ובעפר נטמן
בכי מר לא יעירו לא יחזירו לכאן
איש אותנו לא ישיב
מבור תחתית אפל
כאן לא יועילו לא שמחת הניצחון
ולא שירי הלל

לכן רק שירו שיר לשלום
אל תלחשו תפילה
מוטב תשירו שיר לשלום
בצעקה גדולה

תנו לשמש לחדור מבעד לפרחים
אל תביטו לאחור הניחו להולכים
שאו עיניים בתקווה לא דרך כוונות
שירו שיר לאהבה ולא למלחמות
אל תגידו יום יבוא
הביאו את היום
כי לא חלום הוא ובכל הכיכרות
הריעו רק שלום

הללויה לעולם


G C D G
הללויה לעולם
D7 D G Bm
הללויה ישירו כולם
C
במילה אחת בודדה
Em G/F# G
הלב מלא בהמון תודה
D Am
והולם גם הוא איזה עולם נפלא

G C D G
הללויה עם השיר
D7 D G Bm
הללויה על יום שמאיר
G C
הללויה על מה שהיה
Em G
ומה שעוד לא היה
G C Am
הללויה

G C D G
הללויה לעולם
D7 D G Bm
הללויה ישירו כולם
C
והענבלים הגדולים
Em G/F# G
יהדהדו בהמון צלילים
D Am
ואתנו הם יאמרו, הללויה

G C D G
הללויה על הכל
D7 D G Bm
הללו על מחר ואתמול
G C
הללויה, ותנו יד ביד
Em G
ושירו מלב אחד
G D C Am
הללויה

מי האיש

מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב:
נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה:
סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ:
(תהלים לד, יג'-טו')

קידוש היין 🍷

יום הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם:
וַיְכַלאֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה:
וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אתו. כִּי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשׂות:
סַבְרִי מָרָנָן. (ועונים – לְחַיִּים):
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, בּורֵא פְּרִי הַגֶּפֶן:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁו בְּאַהֲבָה וּבְרָצון הִנְחִילָנוּ, זִכָּרון לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם. וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון הִנְחַלְתָּנוּ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:
(נוסח מסורתי)

נְבָרֵךְ עַל הַגֶּפֶן וְעַל פָּרֵיה ַגֶּפֶן וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה, מַתְּנַת אֲדָמָה וְאָדָם וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה רְחָבָה וְטוֹבָה.
(נוסח מחודש)

אני מאמין

שַׂחֲקִי שַׂחֲקִי עַל הַחֲלוֹמוֹת,
זוֹּ אֲנִי הַחוֹלֵם שָׂח.
שַׂחֲקִי כִּי בָּאָדָם אַאֲמִין,
כִּי עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בְּךָ.

כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְּרוֹר שׁוֹאֶפֶת,
לֹא מְכֲרְתִיָה לְעֵגֶל פָּז,
כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם,
גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עַז.

רוּחוֹ יַשְׁלִיךְ כִּבְלֵי-הֶבֶל,
יֶרֹומָמְנוּ בַּמָּתַי-עַל:
לֹא בָּרָעָב יָמוּת עוֹבֵד,
דְּרוֹר לְנֶפֶשׁ, פַּת לַדַּל

אם גרעין זרעת

G AM G C
אִם גַּרְעִין זָרַעְתּ בְּטַח,
(G)C#M EM F C
עֵץ נָטַעְתָּ לֹא לַמָּוֶת!
C G AM
בַּל תִּדֹּם הַלְמוּת מַקָּבֶת!
AM EM F
רַד אֲנָךְ עַל הַנִּדְבָּךְ,
G C G F
אִם גַּרְעִין זָרַעְתּ בְּטַח,

C F G C
וּלְבֵנָה לְבֵנָה נַנִּיחַ⁠
AM DM C F
עַד נַגְבִּיהַּ הָאָרִיחַ.
G C
כֵּן תֶּחֱזַק תֶּחֱזַק
C F
הַלְמוּת מַקָּבֶת!
C F
עֵץ נָטַעְתָּ
AM C#M DM
לֹא לַמָּוֶת,

G F
הֵן גַּרְעִין זָרַעְתָּ בְּטַח!
C G
הֵן גַּרְעִין זָרַעְתָּ בְּטַח!

יש בי אהבה

בין האפל לנסתר
בעולמנו המר
אומרים שיש עוד תקווה
קוראים לזה אהבה
ומחכים לבואה

בין האתמול לעתיד
בין האוצר לתחתית
אומרים שיש עוד תקווה
קוראים לזה אהבה
ומחכים לבואה

בין הבלבול לאסון
תדעו שיש פתרון
קוראים לזה אהבה

בין הזיוף לאמת
בין כל מה שחי למת
ישנה אהבה

יש בי אהבה
והיא תתעורר ותיגע
יש בי אהבה
והיא תנצח

בין השפיות לשינה
בין הילדות לזקנה
אומרים שיש עוד תקווה
קוראים לזה אהבה
ומחכים לבואה

בין האתמול לעתיד...

השבת מביאה לשוויון

מהי השבּת? זֵכֶר לְמַלכותו של כל אדם ואדם, הֲריסת ההבחנה בין אדון לעבד, בין עני לעשיר, בין הצלחה לכישלון. השבת היא התגלמותה של האמונה בשוויון כל בני האדם ובמשמעותו של שוויון זה: אצילוּת בני האדם. החֶטא החמוּר ביותר שיכול אדם לעשות הוא – לשכוח שהוא נָסִיך.

ברכת המוציא 🍞

עֵינֵי כל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ. וְאַתָּה נותֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּו:
פּותֵחַ אֶת יָדֶךָ. וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצון:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱל הֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, הַמּוצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ:
(נוסח מסורתי)

נְבָרֵךְ עַל הַלֶּחֶם כְּסֵמֶל לִיצִירַת הָאָדָם, עָמַל כְּפִיו וּמַעֲשֶׂה יָדָיו.
כִּי לוֹ הַבְּחִירָה בֵּין טוֹב וְרֵעַ - וְיִבְחַר בַּטּוֹב.
(נוסח מחודש)

הנה מה-טוב

הִנֵּה מַה-טּוֹב, וּמַה-נָּעִים
שֶׁבֶת אַחִים גַּם-יָחַד
הִנֵּה מַה-טּוֹב
שֶׁבֶת אַחִים גַּם-יָחַד
הִנֵּה מַה-טּוֹב
שֶׁבֶת אַחִים גַּם-יָחַד

הלך נפש א'

הַיּוֹם הָלַךְ וְהֶחְשִׁיךְ,
דָּעַךְ הַיוֹם.
זָהָב מוּעָם צֻפּוּ שְׁחָקִים
וְהָרֵי רוֹם.

סְבִיבִי הִשְׁחִיר מֶרְחַב שָׂדוֹת
מֶרְחָב אִלֵּם;
הִרְחִיק שְׁבִילִי – שְׁבִילִי בּוֹדֵד,
שְׁבִילִי שׁוֹמֵם.

אַךְ לֹא אַמְרֶה פִּי הַגּוֹרָל,
גוֹרָל רוֹדֶה,
אֵלֵךְ בְּגִיל לִקְרַאת הַכֹּל,
עַל כֹּל אוֹדֶה!

הלך נפש ב'

לְכִי, לְכִי בִּשְׁבִילֵךְ –
עָלֹה תַעֲלִי
אִישׁ אַל יַעַצְרֵךְ,
אַל יֹאמַר: עֲלִי, עֲלִי!

לְכִי, לְכִי בִּשְׁבִילֵךְ –
עָלֹה תַעֲלִי
אִישׁ אַל יַעַצְרֵךְ,
אַל יֹאמַר: עֲלִי, עֲלִי!

וְהָיָה כַּעֲלוֹתֵךְ
יֵאוֹר לָךְ הַיּוֹם –
וְהִנֵּה אַתְּ אֵינֵךְ
בּוֹדֵדָה בַּמָּרוֹם.

קומץ שמים

עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד
הָיִיתִי עוֹבֵר אֶת חַיַּי.
הָיִיתִי חוֹצֶה אֶת הַיָּם בְּרַגְלַי
עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד.

האדם הוא יצור חברתי

אך אם חסידי האינדיווידואליזם הקיצוני יופיעו עם תורותיהם ויטענו, כי בדרך כלל החיים המשותפים עם הזולת ואפילו עם אנשים ממבנה פסיכי דומה, בולמים, כביכול, את הפרט, נענה להם בקצרה: האדם הוא יצור חברתי ומרגיש צורך בחיים משותפים עם הזולת, כמובן עם האנשים החביבים עליו. דומה האדם לצור שרק בהתנגשו עם צור שני יתיז ניצוצות, או במשמעות שלנו: רק תוך התנגשויות ותוך חיים משותפים יחושל ויעוצב האני של האדם. כי האדם נכסף אל חברת אנשים שיבינוהו ויחבבוהו, שאיתם יחלק את החלומות ואת האידיאלים שלו, את ששונו ויגונו."

אדמה ושמים

אֲדָמָה, וְשָׁמַיִם, חוּם הָאֵשׁ, צְלִיל הַמַּיִם, אֲנִי מַרְגִּישׁ זֹאת בְּגוּפִי בְּרוּחִי בְּנִשְׁמָתִי