ככ

ב׳ אדר ב׳, פרשת פקודי

05/03/22



טקס הדלקת נרות ✨

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדוֹנָי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וֶצּיוָנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת.
(נוסח מסורתי)

בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ הַשַּׁבָּת. הָבִיאִי נָא עִמֶך אֶת הַמַּרְגּוֹעַ, אֶת הַשַּׁלְוָה שֶׁלְּאַחַר שָׁבוּעַ רַב-פָּנִים שֶׁל הֲמוּלַת עָמָל וַעֲשָׂיָה חִינוּכִית. אֶת הֶחָלָל שֶׁבְּתוֹכוֹ אֶפְשָׁר לִרְקוֹם אינסוף שֶׁל חֲלוֹמוֹת – בְּיַחַד וּלְחוּד.אֶת שְׁעַת הַמְּחִילוֹת בָּהּ נוּכַל לִשְׁמֹעַ אֶת פְּעִימוֹת לִבּוֹ שֶׁל הַזּוּלַת.
בָּרוּךְ בּוֹאֵךְ, בָּרוּךְ נֶרֶךְ.
(נוסח מחודש)

שלום עליכם

שלום עליכם מלאכי השרת
מלאכי עליון
ממלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא.

בואכם לשלום מלאכי השלום
מלאכי עליון
ממלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא.

ברכוני לשלום...

צאתכם לשלום...

בשבתכם לשלום...

מי האיש

מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב:
נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה:
סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ:
(תהלים לד, יג'-טו')

על הניכור, על הפחד

אתה הולך לשם, בדרכים הקרות, בלילות החשוכים, תועה לך בדרכך, בדרכך לאן?
ובדרכים, הנודד, אתה פוגש בני אדם... אך רגע, נודד, בטרם הושטת ידך לשלום גילית לתדהמתך שאלו מסכות מהלכות.
שלום, אומרת לך המסכה הראשונה שאתה פוגש בדרכך, מה שלומך?
בודד אני, בדרכים הקרות, בלילות החשוכים, בדרכי לאין יודע.
את כל זה, נודדי הבודד, היית יכול לומר. אך ידעת, מה מצפה המסכה לשמוע...
ואז, הוצאת מתיק נדודיך את מסכתך היקרה, שידעה גם ידעה את אשר היא צריכה לומר:
בסדר. ואתה?
בסדר.
ואז, נפרדת מהמסכה והמשכת בדרכך, אך את המסכה שלך לא הורדת, את תיק נדודיך שמכיל את כל אשר הנך, השארת כמעמסה כבדה על כתפייך העייפות.
מסכות, כל כך הרבה מסכות יצפו לקראתך הנודד מחופש בדרכים הקרות, בלילות החשוכים, בדרכך... לאן?
בפנים, מאחורי המסכות ומאחורי הקירות הגבוהים של בית מעצרנו, זועק לו שם האדם... לאדם.
התשמעו קולו?!

שיר(אילה)


Bbm F# Ab Bbm
בנקיק נסתר בצוקים איילה שותה מים
Bbm F# Ab Bbm
מה לי ולה אלא צוקי ליבי
F# Ab Bbm
אלא מעיין חיי אלא הנסתר


Ab F Bbm Ab C#
איילה מה לי ולה מה לי ולה מה לי ולה
Eb Eb4 Eb Fm C#
איילה מה לי ולה אלא אהבתי

השיר חוזר על עצמו

F# Bbm
נה נה נה נה נההה (נה נהההה) נה נה נה נה נהההה
F# Bbm
נה נהההה נה נה נההה נה נה נה נההההה
F# Bbm
נה נה נה נההההה (נה נההה) נה נה נה נה נהההה
Ab
נה נההההההההה

קידוש היין 🍷

יום הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם:
וַיְכַלאֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה:
וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אתו. כִּי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשׂות:
סַבְרִי מָרָנָן. (ועונים – לְחַיִּים):
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, בּורֵא פְּרִי הַגֶּפֶן:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁו בְּאַהֲבָה וּבְרָצון הִנְחִילָנוּ, זִכָּרון לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם. וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון הִנְחַלְתָּנוּ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:
(נוסח מסורתי)

נְבָרֵךְ עַל הַגֶּפֶן וְעַל פָּרֵיה ַגֶּפֶן וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה, מַתְּנַת אֲדָמָה וְאָדָם וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה רְחָבָה וְטוֹבָה.
(נוסח מחודש)

כשהנשמה מאירה

כְּשֶׁהַנְּשָׁמָה מְאִירָה, כְּשֶׁהַנְּשָׁמָה מְאִירָה
גַּם שָׁמַיִם עוֹטֵי עֲרָפֶל מְפִיקִים אוֹר נָעִים.

גַּם שָׁמַיִם עוֹטֵי עֲרָפֶל מְפִיקִים אוֹר נָעִים
גַּם שָׁמַיִם עוֹטֵי עֲרָפֶל מְפִיקִים אוֹר נָעִים

קומץ שמיים

עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד
עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד

הָיִיתִי עוֹבֵר אֶת חַיֵּי
הָיִיתִי חוֹצֶה אֶת הַיָּם בְּרַגְלַי
עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד

אני מאמין

שַׂחֲקִי שַׂחֲקִי עַל הַחֲלוֹמוֹת,
זוֹּ אֲנִי הַחוֹלֵם שָׂח.
שַׂחֲקִי כִּי בָּאָדָם אַאֲמִין,
כִּי עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בְּךָ.

כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְּרוֹר שׁוֹאֶפֶת,
לֹא מְכֲרְתִיָה לְעֵגֶל פָּז,
כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם,
גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עַז.

רוּחוֹ יַשְׁלִיךְ כִּבְלֵי-הֶבֶל,
יֶרֹומָמְנוּ בַּמָּתַי-עַל:
לֹא בָּרָעָב יָמוּת עוֹבֵד,
דְּרוֹר לְנֶפֶשׁ, פַּת לַדַּל

אם גרעין זרעת

G AM G C
אִם גַּרְעִין זָרַעְתּ בְּטַח,
(G)C#M EM F C
עֵץ נָטַעְתָּ לֹא לַמָּוֶת!
C G AM
בַּל תִּדֹּם הַלְמוּת מַקָּבֶת!
AM EM F
רַד אֲנָךְ עַל הַנִּדְבָּךְ,
G C G F
אִם גַּרְעִין זָרַעְתּ בְּטַח,

C F G C
וּלְבֵנָה לְבֵנָה נַנִּיחַ⁠
AM DM C F
עַד נַגְבִּיהַּ הָאָרִיחַ.
G C
כֵּן תֶּחֱזַק תֶּחֱזַק
C F
הַלְמוּת מַקָּבֶת!
C F
עֵץ נָטַעְתָּ
AM C#M DM
לֹא לַמָּוֶת,

G F
הֵן גַּרְעִין זָרַעְתָּ בְּטַח!
C G
הֵן גַּרְעִין זָרַעְתָּ בְּטַח!

בן אדם

בֶּן אָדָם, עֲלֵה, לְמַעְלָה עֲלֵה,
עֲלֵה לְמַעְלָה, עֲלֵה בֶּן אָדָם.
עֲלֵה, לְמַעְלָה עֲלֵה.

כִּי כּוֹחַ עֹז לְךָ, יֵשׁ לְךָ כַּנְפֵי רוּחַ.
יֵשׁ לְךָ כַּנְפֵי רוּחַ,
כַּנְפֵי נְשָׁרִים אַבִּירִים,
אֶל תְּכַחֵשׁ בָּם, פֶּן יְכַחֲשׁוּ בְּךָ.
דָּרוֹשׁ אוֹתָם, דָּרוֹשׁ, בֶּן אָדָם.
וַיִּמָּצְאוּ מִיַּד.

הלך נפש א'

הַיּוֹם הָלַךְ וְהֶחְשִׁיךְ,
דָּעַךְ הַיוֹם.
זָהָב מוּעָם צֻפּוּ שְׁחָקִים
וְהָרֵי רוֹם.

סְבִיבִי הִשְׁחִיר מֶרְחַב שָׂדוֹת
מֶרְחָב אִלֵּם;
הִרְחִיק שְׁבִילִי – שְׁבִילִי בּוֹדֵד,
שְׁבִילִי שׁוֹמֵם.

אַךְ לֹא אַמְרֶה פִּי הַגּוֹרָל,
גוֹרָל רוֹדֶה,
אֵלֵךְ בְּגִיל לִקְרַאת הַכֹּל,
עַל כֹּל אוֹדֶה!

ברכת המוציא 🍞

עֵינֵי כל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ. וְאַתָּה נותֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּו:
פּותֵחַ אֶת יָדֶךָ. וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצון:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱל הֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, הַמּוצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ:
(נוסח מסורתי)

נְבָרֵךְ עַל הַלֶּחֶם כְּסֵמֶל לִיצִירַת הָאָדָם, עָמַל כְּפִיו וּמַעֲשֶׂה יָדָיו.
כִּי לוֹ הַבְּחִירָה בֵּין טוֹב וְרֵעַ - וְיִבְחַר בַּטּוֹב.
(נוסח מחודש)

האדם הוא יצור חברתי

אך אם חסידי האינדיווידואליזם הקיצוני יופיעו עם תורותיהם ויטענו, כי בדרך כלל החיים המשותפים עם הזולת ואפילו עם אנשים ממבנה פסיכי דומה, בולמים, כביכול, את הפרט, נענה להם בקצרה: האדם הוא יצור חברתי ומרגיש צורך בחיים משותפים עם הזולת, כמובן עם האנשים החביבים עליו. דומה האדם לצור שרק בהתנגשו עם צור שני יתיז ניצוצות, או במשמעות שלנו: רק תוך התנגשויות ותוך חיים משותפים יחושל ויעוצב האני של האדם. כי האדם נכסף אל חברת אנשים שיבינוהו ויחבבוהו, שאיתם יחלק את החלומות ואת האידיאלים שלו, את ששונו ויגונו."

קומץ שמים

עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד
הָיִיתִי עוֹבֵר אֶת חַיַּי.
הָיִיתִי חוֹצֶה אֶת הַיָּם בְּרַגְלַי
עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד.

הלך נפש ב'

לְכִי, לְכִי בִּשְׁבִילֵךְ –
עָלֹה תַעֲלִי
אִישׁ אַל יַעַצְרֵךְ,
אַל יֹאמַר: עֲלִי, עֲלִי!

לְכִי, לְכִי בִּשְׁבִילֵךְ –
עָלֹה תַעֲלִי
אִישׁ אַל יַעַצְרֵךְ,
אַל יֹאמַר: עֲלִי, עֲלִי!

וְהָיָה כַּעֲלוֹתֵךְ
יֵאוֹר לָךְ הַיּוֹם –
וְהִנֵּה אַתְּ אֵינֵךְ
בּוֹדֵדָה בַּמָּרוֹם.

שיר העמק

בָּאָה מְנוּחָה לַיָּגֵעַ
וּמַרְגּוֹעַ לֶעָמֵל.
לַיְלָה חִוֵּר מִשְׂתָּרֵעַ
עַל שְׂדוֹת עֵמֶק יִזְרְעֶאל.
טַל מִלְּמַטָּה וּלְבָנָה מֵעַל,
מִבֵּית אַלְפָא עַד נַהֲלָל.

מַה, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל?
דְּמָמָה בְּיִזְרְעֶאל.
נוּמָה עֵמֶק, אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת,
אָנוּ לְךָ מִשְׁמֶרֶת.

יָם הַדָּגָן מִתְנוֹעֵעַ,
שִׁיר הָעֵדֶר מְצַלְצֵל,
זוֹהִי אַרְצִי וּשְׂדוֹתֶיהָ,
זֶהוּ עֵמֶק יִזְרְעֶאל.
תְּבֹרַךְ אַרְצִי וְתִתְהַלַּל
מִבֵּית אַלְפָא עַד נַהֲלָל.

מַה, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל?

אֹפֶל בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ,
סוּס דּוֹהֵר מִצֵּל אֶל צֵל.
קוֹל זְעָקָה עָף גָּבוֹהַּ,
מִשְּׂדוֹת עֵמֶק יִזְרְעֶאל.
מִי יָרָה וּמִי זֶה שָׁם נָפַל
בֵּין בֵּית אַלְפָא וְנַהֲלָל?

מַה, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל?

אדמה ושמים

אֲדָמָה, וְשָׁמַיִם, חוּם הָאֵשׁ, צְלִיל הַמַּיִם, אֲנִי מַרְגִּישׁ זֹאת בְּגוּפִי בְּרוּחִי בְּנִשְׁמָתִי